אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור הסכם גירושין כשצד אחד חזר בו

אישור הסכם גירושין כשצד אחד חזר בו

תאריך פרסום : 03/08/2006 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
5037
06/02/2006
בפני השופט:
1. הרב שלמה דיכובסקי - דיין יו"ר
2. הרב אברהם שרמן - דיין
3. הרב חגי איזירר - דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
פסק-דין

בית הדין האזורי בת"א נתן תוקף פס"ד להסכם הגירושין בין הצדדים שנחתם בארה"ב. הצדדים התגרשו שם, ובקשת המשיב היא לאשר את ההסכם בתוקף פס"ד. בקשה זו מתבססת על האמור בהסכם הנ"ל (סעיף 33), כי יש צורך באישור משולש להסכם: בית הדין מכון להוראה בניו יורק, בית המשפט האזרחי שם, ובית הדין הרבני בישראל. ואכן, ההסכם אושר ע"י שתי הרשויות הראשונות. בפסק הדין נשוא הערעור קובע בית הדין האזורי בת"א שיש לאשר את ההסכם בתוקף פס"ד, חרף התנגדות המערערת. על כך הערעור.

בכתב הערעור טוען ב"כ המערערת כי מרשתו נאלצה לחתום על ההסכם עקב מצוקתה, וגם מסרה מודעא בארה"ב, לפני האישור בבית המשפט. על כן היא אינה מסכימה לאישור ההסכם ע"י בית הדין.

לכאורה, לפי החומר שבתיק, אין מקום לטענת המערערת. ההסכם נחתם ובוצע. הגט ניתן על יסוד הסכם זה. קודם לכן, החליפו הצדדים ביניהם טיוטות של הסכמים, והמערערת לא קיבלה באופן עוור את הנוסח הראשון. אין מקום לבוא עתה, לאחר שהגט בוצע, וגם חלקים ממוניים בהסכם הופעלו, ולטעון טענת אונס.

גם בית הדין האזורי היטיב לבאר את הדברים, וקבע שאין לטעון טענת אונס ב"אונסא דנפשיה" - אונס שבא לה מעצמה - עקב רצונה בגט. כמו"כ ציין בית הדין שאין להתייחס למודעא שמסרה מאחר ובעת הגט מבטלים מודעות.

לגופם של דברים, לא ראינו אונס גלוי בטענות המערערת. נקבעו בהסכם מזונות בסך 2,000 דולר לחודש עבור 6 ילדים. זה לא סכום מבוטל בתנאי הארץ, והמערערת וילדיה מתגוררים כאן. כמו כן נקבעו 70,000 דולר למדור ועוד. סכום זה אינו מספק מזונות ברווח, אבל גם אינו בצמצום.

נכון שאין איזון בחלוקת הרכוש, וההסכם קובע שכל רכוש על שם מי מן הצדדים יעבור למשיב. עיקר תלונתה של המערערת היא על חוסר האיזון בחלוקת הרכוש. אולם אין לדעת אם על פי דין תורה ומנהג המדינה בארה"ב היתה המערערת זכאית לקבל יותר.

על כן היה נראה לי במבט ראשון לדחות את הערעור ולקבל את פס"ד של בית הדין האזורי.

חזרתי והתבוננתי במבט שני, ויש לי הרהורי דברים. ההסכם קובע במפורש שיש לאשרו בישראל לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. חוק זה קובע ברורות לגבי בית המשפט או בית דין רבני (2 א) "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה או בית הדין הדתי". סעיף 2 ב קובע: "האישור לא ינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

אישור לפי החוק הנ"ל אינו אוטומטי. בית המשפט או בית הדין חייבים לדעת שמדובר בהסכמה חופשית. ההסכמה החופשית חייבת להישמע באולם בית המשפט או בית הדין. לא די במה שיביא הבעל עדים שהאשה הסכימה בשעתו להסכם וחתמה עליו מרצונה. כל עוד לא נשמעה ההסכמה באולם המשפט, לא ינתן אישור. זאת נעשה במטרה שלא יופעל לחץ לא הוגן ע"י בן זוג כלפי רעהו מחוץ לאולם המשפטים, ולאחר מכן יאושר ההסכם בתוך האולם. מעולם לא שמעתי כי בית משפט או בית דין יאשר הסכם חתום בין בני זוג, כאשר אחד החתומים צווח שאינו חפץ בהסכם ושנעשה שלא לרצונו, ובית הדין או בית המשפט יכפה עליו את ההסכם שבשעתו הסכים לו, ועתה חוזר ממנו.

נימוקיו של בית הדין האזורי נכונים, כפי שכתבתי לעיל. ואעפ"כ, היות וההסכם כפוף לאמור בחוק, אין מנוס מהליכה לפי המקובל בחוק זה. אם אכן כך הם הדברים, הרי למרות אישור ההסכם ע"י בית המשפט בארה"ב ובית הדין של ועד הרבנים, היות והצדדים הכפיפו את ההסכם לאישור נוסף של בית דין בארץ ולפי חוק יחסי ממון, אין מנוס מן הבעיה הכרוכה באישור הסכם כשאחד הצדדים חוזר בו. אינני מתייחס לבעיה של הגט או לחלקים של ההסכם שבוצעו, אבל יש לי בעיה האם ניתן לאשר לכתחילה הסכם שצד אחד אינו רוצה בו, בין אם הוא צודק או לאו. כשאחד אינו רוצה בהסכם, אין זה הסכם.

כאמור, לא החלטתי עדיין בדעתי, ואחרי שאראה את חוו"ד של כבוד עמיתי, אחליט בדבר.

(-)שלמה דיכובסקי

א.         בין הצדדים נערכו שני הסכמים של פרוד. האחד, בנוסח עברי בחודש מרץ 2002 בסמוך לפני הגט הדתי; והשני' בנוסח אנגלי בתוספות ושינויים אחדים שנערך במרץ 2003 עובר לגט האזרחי ואושר ע"י בית המשפט בניו יורק. בהסכם השני נאמר שהוא מושתת על ההסכם הראשון ובמקום שיש סתירה כי אז הנוסח הראשון העברי גובר' פרט לסעיף P שבהסכם השני' שהוא גובר על הנוסח העברי.

הצדדים חתמו על שני ההסכמים ובהסכם השני יש הכללה של ההסכם הראשון' כולל סעיף 31 של ביטול מודעות. לכן המודעות שניתנו לאחר הגט ולפני ההסכם השני נתבטלו.

ב.         בהסכם הראשון בסעיף 33 הצדדים מבקשים מכב' בית הדין של מכון להוראה לאשר הסכם זה וליתן לו תוקף של פס"ד. הגיע לבית הדין כאן הבהרה שבית הדין של מכון להוראה אישר רק שההסכם נעשה בפניו, ובפניו חתמו הצדדים ולא נתן תוקף של פס"ד. ובעצם למה מתבקש מהם תוקף פס"ד הרי אין הם מוסמכים ע"י הרשויות ולא ניתן לאכוף פס"ד שלהם. ובדין תורה אין מושג של פס"ד כאשר אין ריב. כל המושג של פס"ד בהסכם הוא רק כוח לתת תוקף לביצוע' ולבית הדין של מכון להוראה אין סמכות לביצוע. על כרחך, שמה שנתבקשו הוא אכן רק לאשר שההסכם נעשה בפניהם ולאשר החתימות.

הרישא, בה נאמר "הצדדים מבקשים" מוסבת גם אל משפט ההמשך "וכן לקבל תוקף בבית המשפט בארה"ב ובמדינת ישראל לרבות לפי חוק יחסי ממון בין בני הזוג".

ג.          ההסכם בגלגולו השני ממרץ 2003 (כשהוא כולל את ההסכם ממרץ 2002) הוגש אכן לאשור בית המשפט בניו יורק, בפסק דין הגרושין שניתן ב - 9/7/03 נקבע כי "ההסדר אליו הגיעו הצדדים ב - 6 למרץ 2003 וב - 17 למרץ 2002 ... הינם חלק בלתי נפרד מפסק הדין ומחייבים את הצדדים ... בית משפט זה יהיה בית המשפט המוסמך לענין ביחד עם בית משפט למשפחה (של מדינת ניו יורק) לצורך אכיפת הוראה מהוראות הנקובות בהסדר. פרשנויות מי מההוראות וכו'.

שני הצדדים היו מיוצגים שם בבית המשפט בניו יורק והפסיקה היתה לפי ההסכם שהוצגו לפני השופטת. מזה נלמד שהבקשה לאשר את ההסכם "גם בבית דין רבני ולרבות לפי חוק יחסי ממון" היתה ל"אלומי שטרא" ולא לעכובא.

גם אם נטיל ספק ונאמר שהבקשה בהסכם "הצדדים מבקשים לקבל תוקף מבית המשפט בארה"ב ובמדינת ישראל לרבות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג" היתה מתחילתה לעכובא מ"מ בגלגול השני (כשההסכם הראשון הוגש כשהוא כלול בהסכם השני לבית המשפט בניו יורק) שהיה אחרי הגרושין וכבר לא היו בני זוג יש סברא לומר שהתוספת "לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג" לא היתה לעכובא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ