אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור הסדר נושים של חברת חרושת מתכת בית השיטה

אישור הסדר נושים של חברת חרושת מתכת בית השיטה

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
95-10
01/02/2010
בפני השופט:
עאטף עיילבוני

- נגד -
התובע:
1. חרושת מתכת בית השיטה
2. עו"ד גיל הירשמן - הנאמן

עו"ד ענבל נווה
עו"ד גיל הירשמן
הנתבע:
1. קיבוץ בית השיטה
2. בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים
3. בנק מזרחי טפחות בע"מ
4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
5. כרמוכרום בע"מ
6. ישראלייזר רעים 2000 אגש"ח בע"מ
7. תום בר החזקות בע"מ
8. תום אחזקות בע"מ
9. איכות שוקי הון בע"מ
10. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד הראל אריכא
עו"ד יפתח עניא
עו"ד עדינה וויל
עו"ד גלעד נאמן
עו"ד ליאור דגן
עו"ד איתן ניר
עו"ד ישראל פפר
פסק-דין

החברה, חרושת מתכת בית השיטה (להלן: " החברה"), נקלעה לקשיים כלכליים, אשר בעטיים ניתן ביום 9/6/09, לבקשתה, צו הקפאת הליכים, אשר הוביל להסדר הנושים שבמסגרת בקשה זו עותר הנאמן, בהסכמת כל הנושים, למעט שני בנקים, לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין.

מלאכתו הקשה והמבורכת של הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים הובילה לכך שנושים רגילים המשיכו לספק את שירותיהם וחומרי הגלם לחברה, במהלך תקופת הקפאת ההליכים, דבר אשר הציל את פעילותה העסקית של החברה, ונתן לה מרווח נשימה ויכולת המשך תפקוד כעסק חי, עד שלבסוף הושג הסכם שלפיו נמכרה החברה ונכסיה בהסכם מכר מותנה (להלן: " הסכם המכר") בין הנאמן לבין החברה הרוכשת, חב' פלסטרו אינטרנשיונל בע"מ, מקבוצתJOHN DEER  מארצות הברית (להלן: " החברה הרוכשת") בסכום של כ-13,000,000 מיליון דולר.

המשך מתן השירות ואספקת חומרי הגלם על ידי הנושים הרגילים הצילו את החברה ונתנו לה אפשרות להמשיך בתפקודה והשגת המחיר הטוב שהוסכם בהסכם המכר הנ"ל, אך על פי הצהרתו של הנאמן, עוד בראשית הדרך, בשלב שבו פנה הנאמן לנושים הרגילים על מנת לשכנע אותם להמשיך לספק שירותים וחומרי גלם לחברה, על אף המחנק התזרימי והבעיה הכספית אליה נקלעה החברה, הם הסכימו לספק את השירותים וחומרי הגלם, בציפייה כי בבוא העת לכשיושג הסדר נושים, הם יקבלו דיבידנד בשיעור כלשהו.

יוצא אפוא כי על פי הדברים שפורטו על ידי הנאמן, הירתמותם של הנושים הרגילים להליך היתה מחויבת המציאות ותנאי בלעדיו אין להשגת התוצאה הסופית (הסכם המכר), תוצאה המקובלת ומבורכת, על ידי כלל הנושים, ללא יוצא מן הכלל.

יצוין כי סך כל הנשייה של כלל נושי החברה הינו כ-120,000,000 ש"ח, אך יודגש כי החברה מעסיקה דהיום כ-120 עובדים, אשר המשיכו לעבוד בזכות הקפאת ההליכים והמשך התנהלותה של החברה כעסק חי, וכן יודגש כי על פי המתווה שבהסדר הנושים, הם ימשיכו לעבוד, תוך תקווה שהחברה הרוכשת תעביר פעילות יצור לישראל, דבר שישמר את מקומות העבודה של 120 העובדים האמורים, מקומות עבודה אלה הם אחד השיקולים המרכזיים שבית המשפט שקל וישקול במסגרת בקשה זו, בייחוד לאור העובדה שהמפעל פועל באזור בית שאן, אזור מוכה אבטלה. יוצא שהשיקול של 120 מקומות עבודה ו-120 משפחות המתפרנסות וחיות בכבוד עקב המשך פעילותה של החברה והפעלתה של החברה וגם העובדה שמדובר באזור שיש בו מחסור מקומות עבודה ואבטלה גואה, כל השיקולים האלה ישמשו את בית המשפט כבסיס להכרעה, בסיס חשוב ושיקול משמעותי בשיקולים שבית המשפט ישקול בבואו להכריע בבקשה זו.

במסגרת האסיפות שהתקיימו לצורך אישור הסדר הנושים, אישרו בעלי המניות את הסדר הנושים, אושר הסדר הנושים על ידי כלל הנושים בדין קדימה (100%), אושר על ידי 4 נושים מובטחים מתוך 6 נושים מובטחים, דהיינו בשיעור של 66% מבחינה מספרית, אך בשיעור 90.5% מהיקף הנשייה, והנושים הבלתי מובטחים אישרו בשיעור של 99% ממספר הנושים (84 נושים אישרו את הסדר הנושים מתוך 85 הנושים הבלתי מובטחים) כאשר היקף הנשייה של אותם 84 נושים הוא כ-95%.

אותם שני נושים מובטחים שהתנגדו לאישור הסדר הנושים הם שני הבנקים, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון (להלן: " שני הבנקים"). יצויין, בנק הפועלים, שהוא נושה מובטח שסכום נשייתו המובטחת הוא סך של כ-18 מיליון דולר, מסכים לאישור הסדר הנושים.

שני הבנקים המתנגדים לאישור הסדר הנושים טוענים כי הם ובנק הפועלים מחזיקים בערבות אישית של קיבוץ בית השיטה, בעל המניות העיקרי בחברה, ולטענתם על הנאמן היה לכנס אסיפת נושים מיוחדת עבורם, בהיותם בעלי אינטרס מיוחד בשל החזקתם בערבות אישית של הקיבוץ, וכי אילו היה הנאמן מכנס אסיפה שכזו, הרי אז הם היו מתנגדים לאישור הסדר הנושים בשל ההפטר הניתן לקיבוץ, וכי אז לא ניתן היה לאשר את הסדר הנושים בהעדר רוב מספרי של הנושים, באסיפה שכזו, משום ששני הבנקים יעמדו מול הסכמת בנק הפועלים. להזכיר, היקף נשייתם של שני הבנקים יחד הוא כ-1.8 מיליון דולר, לעומת בנק הפועלים שהיקף נשייתו המובטחת הוא כ-18 מיליון דולר. יוצא שאילו דעתם וטענתם של שני הבנקים תתקבל, הרי המושכות למעשה בידיהם של שני הבנקים ובייחוד הבנק הבינלאומי הראשון, שסכום נשייתו - 35,000$ בהיקף נשייה כללי של 120,000,000 שקל, וכאשר מנגד עומד בנק הפועלים, עם היקף נשייה של 18,000,000$ ומסכים להסדר הנושים. נושה של 35,000$ מבקש למעשה לטרפד הסדר נושים כזה וכתוצאה מכך יתכן ו-120 משפחות יאבדו את מקור פרנסתן.

שני הבנקים נסמכים בטענתם הנ"ל על סעיף 350 (ט) לחוק החברות הדורש רוב מספרי של כלל הנושים באותה אסיפה, ובתנאי שמחזיקים ב-75% מהיקף הנשייה של אותה קבוצת נושים.

בטרם אכנס לטענה עצמה ולשיקולים מאחורי סירובם של שני הבנקים, אבקש לומר כמה מילים באשר לפרשנות הראויה של הסעיף. עולה השאלה מדוע ביקש המחוקק לעגן את דרישת הרוב הן במספרי הנושים והן באחוז היקף הנשייה, כדי שההסדר יאושר ומהי המטרה והתכלית מאותו רוב נדרש. מטרת הסעיף היא להוביל לתוצאה צודקת אשר תמנע מנושה שהיקף נשייתו לבד עונה על דרישת ה-75% מכלל היקף הנשייה, ולחלופין, על מנת למנוע מהתאגדותם של מספר נושים ביחד טרפוד אישורו של הסדר נושים  בשל הריבוי המספרי שלהם.

יוצא אפוא שבסעיף האמור, 350 (ט) לחוק החברות, מעניק המחוקק שיקול דעת לבית המשפט לבחון ולבדוק את הסכמתם או סירובם של נושה כזה או אחר, לאישורו של הסדר נושים, ומשהוסמך בית המשפט לבחון ולבדוק את השיקולים העומדים מאחורי הסירוב, או ההסכמה של אותם נושים, הרי מניה וביה הוסמך בית המשפט לאשר או לפסול הצבעה מסוימת, בין אם הצבעה חיובית לאישורו של ההסדר ובין אם הצבעה שלילית נגד אישורו של ההסדר.

אשר על כן, אני קובע כי בסעיף 350(ט) לחוק החברות הוסמך בית המשפט לבחון ולשקול את עמדתו של כל נושה ונושה וככל שייקבע כי הצבעתו מונעת מניעים או משיקולים זרים או משיקולים שאינם ענייניים, מוסמך בית המשפט לפסול את הצבעתו, אך ברור כי סמכות כזו שניתנת לבית המשפט מצופה בהחלט כי הוא תופעל במקרים חריגים ונדירים ביותר, משום שעלינו להזהיר את עצמנו, לבל נשים את שיקול דעתנו במקום שיקול דעתו של הנושה.

לסמכות הנ"ל של בית המשפט יש נדבכים מתחומי משפט שונים. סמכותו הטבועה של בית המשפט מעניקה לו סמכות לבחון ולבדוק את שיקולי הנושים שעמדו מאחורי הצבעתם. שיקולי תום לב גם הם מחייבים את בית המשפט לבחון ולבדוק את השיקולים שעומדים מאחורי הצבעת כל נושה ונושה. ודוק, השיקולים האמורים אינם שיקולי כדאיות כלכלית של הנושה, אלא הם שיקולים משפטיים חברתיים ומדיניות כלכלית וציבורית שחייבת להיות מוחזקת בידי בית המשפט ולא בידי נושה כזה או אחר שסכום נשייתו היחסי הוא בטל בשישים לעומת כלל הנושים האחרים המסכימים לאותו הסדר. 

כפי שאפרט בהמשך, לא בנקל בית המשפט יפסול הצבעה מסוימת של נושה אך במקרה שלפנינו ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים ונסיבות העניין, מצאתי כי סירובם של שני הבנקים לא היה מבוסס על מלוא העובדות הדרושות, וכי המשך סירובם אינו עומד בתנאי תום הלב, בייחוד כאשר ידעו ויודעים הם כי סירובם עלול לטרפד את הסדר הנושים וטרפודו של הסדר הנושים עלול להוביל לקריסתו של הסכם המכר ובכך ייסגר המפעל המעסיק 120 עובדים.

יצויין גם כי שני הבנקים האמורים המתנגדים לאישור הסדר הנושים, מברכים על הסכם המכר שבין הנאמן לבין החברה הרוכשת, אך הם טוענים כי אין בין אישור הסכם המכר לבין אישור הסדר הנושים קורלציה, שמחייבת אישור הסדר הנושים, משום שלטענתם, ניתן לאשר את הסכם המכר ולדחות את הבקשה לאישור הסדר הנושים (טענה זו שגויה מבחינה עובדתית, כפי שיפורט בהמשך ומשזו הטענה הבסיסית שעמדה בייסוד הצבעתם, נראה כי הצבעתם התבססה על שיקולים עובדתיים שגויים).

במסגרת הסדר הנושים שמבוקש לאשרו, נכלל צו הפטר לקיבוץ בית השיטה, שהוא בעל רוב המניות בחברה ושהוא ערב לחובות החברה לשני הבנקים האמורים וכן לבנק הפועלים. להזכיר, סכום הנשייה של שני הבנקים הוא 1.8 מיליון דולר, ואילו סכום הנשייה של בנק הפועלים הוא פי עשר, דהיינו 18 מיליון דולר.

עיקר התנגדותם של שני הבנקים האמורים נשען על העובדה שהיה על הנאמן - כך הם טוענים - לכנס אסיפת נושים מובטחים בעלי ערבות אישית של הקיבוץ, שהם 3 נושים, בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון, שאילו נעשה כך, כי אז היה בנק הפועלים מצביע בעד אישור הסדר הנושים, אך שני הבנקים האחרים היו מתנגדים, ולכן - לאור דרישת החוק בדבר רוב של 50% מהנושים לאישור הסדר הנושים - לא היתה מתקבלת החלטה לאישור הסדר הנושים באותה אסיפת נושים ובכך הבקשה הזו היתה נדונה לדחייה.

לאחר ששמעתי בקשב רב, משך זמן ארוך את טענות הצדדים, מצאתי כי על מנת שבית המשפט יקיים את תכלית החוק ואת טובת העניין, עלי לאשר את הסדר הנושים, על אף "הכשל" האמור, וזאת בהתחשב בכך שבנק הפועלים המסכים לאישור הסדר הנושים הינו נושה מובטח בסכום העולה בעשרה מונים על סכום הנשייה של שני הבנקים המתנגדים, ולאחר שהתרשמתי כי התנגדותם של שני הבנקים האמורים, שסכום הנשייה שלהם הוא סכום זניח יחסית, אינה עומדת במבחני תום הלב בעת בואם להשתמש בזכותם להתנגד לאישור הסדר הנושים, ובעניין זה אפרט את דבריי.

אין לי ספק כי אישורו של הסדר הנושים, כמבוקש, היא התוצאה הצודקת כלפי כל המשתתפים בעניין, לרבות העובדים, החברה, המשק, החברה הרוכשת וכלל הנושים והכשל הנטען אינו אלא כשל טכני, שעלול לגרום לתוצאה בלתי צודקת בעליל ולא נכונה מבחינת המבט מלמעלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ