אישור הסדר והפטר חרף התנגדות הנושה העיקרי

לפני בקשה לאישור הצעת הסדר ומתן צו הפטר למבקשים שהינם בני זוג שהוכרזו ביום 4.12.03 כפושטי רגל, לאחר שניתן ביום 4.3.03 צו כינוס בעניינם, כאשר החוב העיקרי נובע מחיובם בתביעת נזיקין שארעה בעת שיפוץ מבנה, לילד ששיחק במקום.

הרקע להליכי פשיטת הרגל

1.         בעת הגשת הבקשות הנדונות היו תלויים ועומדים כנגד המבקשים ארבעה תיקים בלשכת ההוצאה לפועל, אשר אוחדו לתיק איחוד מ' 03-99730-00-3 על סכום כולל של 1,125,000 ש"ח.

2.         בצו הכינוס נקבע ע"י נשיא בית המשפט ו' זילר, כי על הגב' רבקה פרג' לשלם לקופה סך של 300 ש"ח לחודש, ועל החייב רוני פרג' לשלם סך של 1,200 ש"ח לחודש. כמו כן, מונה, בשלב מאוחר יותר, עו"ד דורון לנגה כנאמן לנכסי החייבים.

3.         משהוגשו תביעות החוב של הנושים, נדונו ואושרו שתי תביעות חוב כדלקמן:

א.         לנושה נאור חי ע"ס 407,001 ש"ח.

ב.         לנושה מיכאל פיין ע"ס 53,360 ש"ח.

יוצא, אפוא, כי הנושה העיקרי הינו מר נאור חי, והוא המתנגד לבקשה שלפניי, מן הטעם

שלחייבים דירת מגורים, ואם זו תימכר, ניתן לכסות את החוב במלואו.

4.         החוב הנ"ל מקורו באירוע שקרה ביום 27.5.85, שעה שהנושה בעודו ילד נפגע בעינו כתוצאה מכך שתוך הרמת דלי שהרים, ניתז לעיניו סיד בעת ששיחק יחד עם ילדיהם של החייבים במבנה שהיווה אותה עת תוספת בנייה בצמוד לדירת החייבים ולדירה שמתחתיה, לשם נכנסו הילדים, ואשר הייתה בשליטת החייבים, כפי שנקבע בפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) ד' חשין בבית המשפט המחוזי בירושלים. לנושה נגרמה נכות בשיעור 70% (ת.א. 264/87).

בית המשפט המחוזי קבע שלחייבים חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הקטין ולאור הפרת חובה זו, חייבם בתשלום הפיצוי נשוא החוב הנדון.

            ערעור על קביעת האחריות, שנדון ביום 7.9.95 נדחה פה אחד על ידי כב' השופטים ט' שטרסברג-כהן, ש' לוין וי' זמיר (ע.א. 3077/93).

5.         החייבים עמדו בתנאי צו הכינוס ונכון ליום הגשת הבקשה דנן הצטבר בקופת הכינוס סך של כ- 130,000 ש"ח.

6.         החייבים הינם כבני 57 שנים, ולהם דירת מגורים, אשר הוערכה על ידי השמאי מר מוטי אלימלך, מטעם הנושה, כשווה סך של 1,242,000 ש"ח נכון ליום 8.2.10.

7.         מדובר בזוג אנשים מבוגרים, אשר אם ימכרו את דירתם יישארו חסרי כל, ואף כיום יש להם קושי במישכון דירתם לאור גילם. אין מדובר בחייבים שיצרו חובות בחוסר תום לב, אלא חוב שנוצר בעקבות תאונה מצערת.

            הנושה הנוסף מיכאל פיין, הסכים להסדר שהוצע ואילו הנושה חי נאור מתנגד ודורש מכירת דירתם על מנת לשלם את מלוא חובו.

דיון

8.         בדיון שהתקיים ב-3.2.09 הנאמן והכנ"ר תמכו בהצעת ההסדר לפיה הוצע כי הם ישלמו לנושים סכום השווה ל-40% מן החובות שהוכרו על ידי הנאמן. הצעה שהייתה סביב הסכום של 300,000 ש"ח כולל הסכום שבקופת הכינוס.

בדיון ביום 26.4.10, טענו החייבים כי למעשה החוב האמיתי הינו 333,000 ש"ח (והקרן הייתה 120,000 ש"ח), שכן כבר בוצעו עיקולים בהוצל"פ ואף שולמו שם כספים.