אישה שהועסקה בכפייה בעבודות זנות תקבל שכר עבודה מלא מסוחר הנשים

1.         בפנינו תביעה של נערת ליווי לתשלום שכר עבודה לרבות פיצויי הלנת שכר ופיצוי בגין כאב וסבל.

2.         תביעת התובעת הוגשה ביום 29.12.04 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אולם ביום

20.3.05 הועברה לבית דין זה מחמת סמכותו המקומית.

3.         התובעת הגישה תביעתה נגד 6 נתבעים אשר לטענתה העסיקו אותה במתן שירותי מין בתקופות עבודה שונות בבת ים, ירושלים ואילת במשך כ-4 חודשים מיום 20.1.04 עד שברחה ביום 4.6.04.

4.         התובעת תבעה מאת כל הנתבעים שכר עבודה בסך של 60,000 $ (218,000 ש"ח), על פי חישוב של 10,000$ מכל נתבע לרבות הלנת שכר. כן תבעה פיצוי בגין נזקים וסבל שנגרם לה נוכח מעשי העבירה של הנתבעים אך לא כימתה את הסכום בתביעתה והגדירה את העילה בתביעתה כפיצויי נזיקין.

5.         ביום 19.1.06 ניתן פסק דין נגד כל הנתבעים בהעדר הגנה, והנתבעים חוייבו ביחד ולחוד לשלם לתובעת שכר עבודה בסך 218,000 ש"ח לרבות הפרשי הצמדה וריבית חוקית וכן 5,000 ש"ח הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: " פסק הדין").

6 .         חלק מהנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין אולם זו נדחתה על ידי בית דין זה (החלטת כב' השופט יוספי מיום 20.4.06).

7.         הנתבע 1 ערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה, ערעורו התקבל והתיק הוחזר לבית זה על מנת שישמע לגופו.

8.         לפיכך, התביעה שנותרה לבירור במסגרת פסק דין זה הינה תביעת התובעת נגד הנתבע 1, יאן בן גרישה נורמטוב (להלן: " הנתבע").

9.         ביום 18/9/06  הורשע  הנתבע   בית  המשפט  המחוזי  (פ"ח 959/04 מיום 18/9/06) בעבירות  של סחר  בבני אדם לעיסוק  בזנות, הבאת אדם לידי  מעשה זנות, סרסרות  למעשי  זנות בנסיבות  מחמירות , כליאת שווא  והלנת שב"ח. בהכרעת הדין צוין שמה של התובעת כאחת הנשים שעסקו בזנות בהתאם להנחיותיו  ותחת ניהולו של הנתבע.

10.        בית המשפט  המחוזי  גזר את דינו של הנתבע בתיק הפלילי ובמסגרתו  נגזרו עליו 10 שנות  מאסר  בפועל, שנתיים מאסר  על תנאי  וחיוב בפיצוי 5,000 ש"ח לכל אחת  מן  המתלוננות (ארבע במספר) וביניהן התובעת.

11.        הנתבע  הגיש ערעור  על הכרעת דינו  בבית  המשפט העליון כנגד הרשעתו בעבירות החטיפה והאינוס. הנתבע לא  ערער כנגד שאר העבירות שהורשע  בהן.

12.        בית המשפט העליון קבע  (ע"פ 1652/07) כי  אין ממש בערעור של הנתבע  כנגד הרשעתו בעבירות  החטיפה לשם זנות, אך זיכה אותו מעבירת האינוס.  במסגרת הערעור שהגישה המדינה על גזר  דינו, נגזרו  עליו 11 שנות  מאסר  בפועל.

13.        במסגרת ההליך הנוכחי התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית והעידה במסגרת  עדות  מוקדמת בפני  הרשם כתוארו (דאז) י. זיידרמן  ביום 14/7/05.

            הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

14.        בישיבת בית הדין מיום 19.2.09 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו כתב האישום המתוקן (ת/1), הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי (ת/2) ופסק הדין של בית המשפט העליון (ת/3) יוגשו כראיות מטעם התובעת. בכפוף לכך ויתרה התובעת על חקירת הנתבע והוסכם כי פסק הדין יינתן על פי הראיות שהוצגו לתיק וסיכום טענות הצדדים.

15.        ביום 26.7.09 לאחר ההסדר הדיוני הנ"ל הגישה התובעת בקשה לתיקון סעיף הסעד בכתב התביעה (ס' 26). בבקשתה ביקשה התובעת להגדיל את תביעתה לשכר עבודה לסך של 100,000 ש"ח (במקום 10,000$) ולכמת את ס' 26 ב' לפיצוי נזיקין בגין כאב וסבל לסך של 500,000 ש"ח.

            בקשתה נדחתה בהחלטה מנומקת של בית דין זה (החלטה מיום 25.3.09).

16.        לפיכך, עלינו לדון בשאלה האם אכן השכילה התובעת להוכיח קיום יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבע ואם כן, האם זכאית התובעת לשכר העבודה בסך 10,000$ (סך של 36,333 ש"ח = 6 : 218,000 ש"ח) שתבעה בתביעתה מאת הנתבע.