איצקוביץ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.נציג של חברת ניוקום פנה אל התובע ועניין אותו בהתקשרות עם הנתבעת.

2.אותו נציג הגיע לביתו של התובע ושם סוכם על ההתקשרות בין הצדדים.

3. הביקור היה ביום 19.7.11.

בעת הביקור לא נמסר לתובע הסכם והוא חתם על ההסכם באמצעות מכשיר חתימה דיגיטלי.

4.פעולת המכשיר הסלולארי ו/או הקליטה ו/או ובמיוחד הגלישה ברשת האינטרנט לא השביעו את רצון התובע והוא ביקש לבטל את העסקה.

5.התובע התקשר למרכז שירות ונאמר לו כי יוכל לבטל את ההסכם בתוך 14 ימים מן הרכישה ועד ליום 2.8.11.

6.התובע התייצב במרכז שירות בפתח תקווה ביום 2.8.11 וביקש לבטל את העסקה ולהחזיר את המכשיר.

נציג הנתבעת במקום סירב לבצע את הניתוק ולקבל את המכשיר.

7.לטענת התובע בשיחה טלפונית בנוכחות הנציג שוחח עם נציגה אחרת שאישרה לו כי אין כל מניעה מהחזרת המכשיר במרכז שירות.

8.בשל התעקשות הנתבעת שלא לקבל את המכשיר, הוחזק המכשיר הסלולארי תחילה בידי בא כוחו עד לקבלתו על ידי הנתבעת, ומאחר והנתבעת לא הגיעה לקחתו הוחזר בפועל בדיון בבית המשפט.

9.לטענת הנתבעת, פרטי ההסכם הוצגו לתובע על מסך המחשב הנייד.

10.עוד נטען כי לתובע נותר חוב לנתבעת בסך של 381.29 ₪.

11.אני נותן אמון בגרסת התובע שלא קיבל את ההסכם בדואר.

למותר לציין כי מניין ארבעה עשר הימים מתחיל מיום קבלת ההסכם, וראה תקנה 2.(4) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010.

12.זאת ועוד, אני מוצא טעם לפגם בהצגת ההסכם, אם בכלל הוצג, לפני לקוח על מסך המחשב מבלי שניתן לו עותק בנייר מודפס לעיון טרם החתימה.

13.הפיצוי הנתבע מבוסס על הוראות סעיף 31א. לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") המאפשר מתן פיצוי לדוגמא בסך של 10,000 ₪ ועד לסך של 50,000 ₪ בגין הפרה חוזרת.

14.התובע העמיד את סכום התביעה על הסכום המירבי הניתן לתבוע בבית משפט זה (נכון ליום הגשת התביעה).

15.שוכנעתי כי התובע ביקש לבטל את העסקה בתוך 14 ימים מכריתתה.

יתר על כן, גם אם היה מגיע למרכז שירות לאחר מכן, הרי שהדבר היה בגדר המותר נוכח אי קבלת ההסכם בכתב.