איפרגן נ' בן משה ואח'

פסק דין

עניינו של פס"ד זה בתאונת דרכים מיום 26.11.07, בה היה מעורב התובע, יליד 1965, כנוסע באוטובוס הנהוג ע"י הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 והמבוטח בזמנים הרלוונטיים ע"י הנתבעת 3. בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת החבות וזו נסובה רק על גובה הנזק.

טענות הצדדים ומינוי מומחה רפואי:

1.בכתב התביעה נטען כי התאונה נגרמה עקב בלימת פתע של הנתבע 1 אשר בעקבותיה נחבל התובע בגופו. לעניין זה ביקש התובע כי ימונו לו מומחים בתחומים האורטופדיה, העיניים והא.א.ג.

הנתבעים בהגנתם כפרו כפירה גורפת בסעיפי התביעה.

2.ביום 8.12.08 מינתה כבוד הרשמת ע. אבמן-מולר (כתוארה אז) את ד"ר ש. רוזנר כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה ואת ד"ר א. דויטש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הא.א.ג. נקבע כי הנתבעת תשא במימון הביניים של שני המומחים.

חוו"ד אורטופדית- ד"ר ש. רוזנר:

3.ד"ר רוזנר בדק את התובע ביום 16.2.09. בפרק "תולדות המקרה" ציין המומחה כי התאונה ארעה לתובע עת היה בדרכו לעבודתו כמורה ומחנך. כתוצאה מעוצמת התאונה נפל התובע והושלך מאמצע האוטובוס עד סופו.

ממקום התאונה פונה התובע לחדר מיון של בית החולים תל השומר, שם נבדק וטופל. בהמשך קיבל טיפולי פיזיותרפיה בקהילה ותרופות. עוד צוין כי התובע סבל מחתך בגולגולת ומכאבים בצוואר ובכתפיים.

4.בפני המומחה התלונן התובע על קושי לישון זמן ממושך על הצוואר, כאבים בעמ"ש צווארי, קושי בהרמת הזרועות, קושי בעזרה בבית ובהרמת ילדיו הקטנים, קושי בכתיבה ממושכת על הלוח, קושי בנהיגה ממושכת ובנהיגה לאחור וכאבי ראש בגינם הוא נמצא במעקב נוירולוגי.

5.בבדיקתו של התובע, לא מצא המומחה כל הגבלה בתנועות עמ"ש ובכתפיים. גם צילום עמ"ש מיום 11.12.07 לא הדגים ממצא חריג. לפיכך קבע המומחה כי לתובע לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה.

עם זאת, קבע המומחה תקופות של נכות זמנית ממנה סבל התובע, כדלקמן:

26.11.07- 7.1.08 (43 ימים)- 100%

8.1.08-15.2.08 (39 ימים)- 60%

16.2.08-14.3.08 (28 ימים)- 25%.

6.צוין כי הנכויות הזמניות ניתנו ע"ס תעודות רפואיות באבחנה עיקרית של כאבי ראש וכאבים בצוואר. לעניין כאבי הראש והסחרחורות ציין המומחה כי התובע מטופל ע"י נוירולוג ורופא א.א.ג.

חוו"ד בתחום א.א.ג- ד"ר א. דויטש:

7.התובע נבדק ע"י ד"ר דויטש ביום 24.2.09. בפרק "תולדות המקרה" הוסיף המומחה, מעבר לאמור לעיל, כי כחודש לאחר התאונה החלו להופיע תלונות על ירידה בשמיעה וסחרחורת ובמסגרת המעקב הרפואי נשלח התובע לביצוע בדיקת שמיעה ובדיקת ניטור סחרחורת (ENG).

8.בבדיקת התובע מצא המומחה כי האוזניים תקינות ולא הייתה עדות לניסטגמוס (ניד עיניים), כך אף יתר בדיקת א.א.ג הייתה בגדר הנורמה.

התובע התלונן בפניי המומחה על תחושת ליקוי שמיעה, כאבי ראש המקרינים לצוואר וכן על תופעות של סחרחורת מועטה ולעיתים רחוקות מאד.