איפרגן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

ביום 26.2.08 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טענה כי היא לוקה בדלקת גידים בידיה "עקב כאבים בידיים מזה תקופה והרגשת נימול בידיים וקושי בתפקיד ניגשתי לרופא לקבלת טיפול ובירור הבעיה".

בהחלטה מיום 24.6.08 דחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק שהנזק הרפואי שנגרם לידיה אינו קשור לתנאי עבודתה. כנגד החלטה זו הגישה התובעת תובענה זו.

תנאי עבודתה של התובעת פורטו בהחלטת בית הדין מיום 30.8.10 והאמור שם בעניין זה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

בהחלטה מיום 30.8.10 נקבע כי תנאי עבודתה של התובעת מקיימים את התשתית העובדתית הנדרשת לבחינת יישום תורת המיקרו טראומה וכן מונה מומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלות הבאות:

האם הליקויים מהם סובלת התובעת הם בגדר מחלת מקצוע לפי פריט 26 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954?

אם התשובה חיובית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הופעת מחלת המקצוע?

האם על פי התשתית העובדתית שנקבעה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הופעת הליקויים מהם התובעת סובלת, במובן זה שניתן לקבוע שבכל פעם שהתובעת בצעה פעולות של הקשת מקשים במקלדת ולחיצות על העכבר, נגרם לה נזק מיקרוטראומתי בלתי הפיך בשורש כף היד או במרפק, כך שהצטברם של אותם נזקים מיקרו טראומתיים גרמו להופעת הליקויים מהם התובעת סובלת?

המומחה מטעם בית הדין, ד"ר מנחם יצחקי, חיווה דעתו ביום 11.4.11 כי תסמונת התעלה הקרפאלית אינה נמנית עם רשימת מחלות המקצוע וכי כל הפעולות שביצעה הינן פעולות פיזיולוגיות ולא נעשו תחת לחץ של זמן, כי לא קיימים נתונים קליניים רבים בעניין הקשר בין תסמונת התעלה הקרפאלית ועבודות הקלדה במחשב ובוודאי לא עבודות שבעיקרן הן הקלדת מספרים ומילים ולא הקלדה רציפה. המומחה ציין עבודה משנת 2001 בה נבדקו אנשים שעובדים עבודה רצופה במחשב עד 7 שעות ביום ולא נמצאה שם עליה במספרים של תסמונת התעלה הקרפאלית ביחס לאוכלוסיה אחרת. עוד ציין המומחה שלושה גורמי סיכון לתסמונת התעלה הקרפאלית: הריונות מרובים, מינה וטיפול בסטרואידים לאסטמה. המומחה קבע ש"להערכתי אין קשר בין תסמונת התעלה הקרפאלית ועבודתה".

למומחה הוצגו שאלות הבהרה לבקשת התובעת. להלן השאלות שהוצגו ותשובות המומחה:

שאלה: האם התובעת סובלת מ"מרפק טניס"? תשובה: לפי העובדות המתוארות אכן סבלה ממרפק טניס דו צדדי.

שאלה: ככל שתשובתך לשאלה הקודמת חיובית, נא השב לשאלות המפורטות בסעיף 3 להחלטת בית הדין מ-7.2.11 ביחס למרפק טניס: תשובה: מרפק טניס איננו נכלל בגדר מחלות מקצוע מאחר והדרישה היה לעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים. כל הפעולות המצוינות בעבודות הינן פעולות פיזיולוגיות ולהערכתי אין קשר בין מרפק טניס בפרט כשהוא דו צדדי לבין הקלדה. ישנן סיבות רבות אחרות למרפק טניס בפרט כאמור כשהוא דו צדדי. הדבר מעיד על בעיות אחרות ולא בעיות הקשורות בעבודה.

שאלה: בהנחה כי הנזק ממנו סובלת התובעת איננו קשור בעבודתה, האם מומלץ לתובעת לעבוד על מחשב כפי שעבדה, עבודה הכרוכה בעיקר בהקלדה? תשובה: הנזק איננו קשור בעבודה ואיננו מוחמר עם עבודה על מחשב.

שאלה: האם תנאי עבודתה של התובעת גרמו להחמרה, אף אם זמנית, במצבה או מחלתה של התובעת? תשובה: להערכתי תנאי עבודתה לא גרמו להחמרה.

לא מצאנו בטיעוני התובעת בסיכומיה בסיס לסטות מן ההלכה לפיה בית הדין יאמץ עדות של מומחה רפואי שמינה לייעץ לו בעניינים שברפואה ולא יסטה מקביעותיו ללא הצדקה משפטית מיוחדת. הצדקה כאמור אינה קיימת בעניינה של התובע ונוכח חוות דעתו של המומחה, דין התביעה להידחות בהיעדר מחלת מקצוע ובהיעדר קשר סיבתי בין הליקויים של התובעת לבין תנאי עבודתה.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה – תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ב, 12 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

נציגת ציבור יעל רייכמן