איסקוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

המבקשת, הנתבעת, ביקשה כי ביהמ"ש יורה על דחיית התביעה על הסף, בשל אי צירופו של הנהג כנתבע ישיר ומפאת התיישנותה של התביעה כנגד הנהג.

לטענת המבקשת, תאונת הדרכים שטוענת לה התובעת, המשיבה, אירעה ביום 18.9.05 וכ-3 חודשים בלבד קודם חלוף תקופת ההתיישנות (12.6.12), הוגשה כנגד המבטחת בלבד, היא המבקשת, התובענה. לטענתה, התביעה כנגד הנהג התיישנה וכיום אין אפשרות לתקן את התביעה ולהגישה גם כנגד הנהג. לטענת המבקשת, במצב זה ועל פי סעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970, ללא פסק דין כנגד המבוטח (הנהג), אין חבות ביטוחית למבטחת (המבקשת). עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי על פי תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ההתיישנות על הוספת בעל דין חדש חלה מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ועל כן התביעה כנגד הנהג התיישנה וממילא לא ניתן לקבל פסק דין כנגדה ועל כן, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף.

מנגד טוענת המשיבה כי היא נפגעה מרכב חולף ועל כן היא לא ידעה את זהות הנהג. לפיכך הגישה התובעת מכתב דרישה לקרנית. קרנית בתשובתה טענה כי הרכב הנושא מספר רישוי 30-227-18 מבוטח אצל המבקשת. המשיבה לא ידעה את זהות הנהג ולפיכך, הגישה תביעתה רק כנגד חברת הביטוח, היא המבקשת. לטענתה, המבקשת, המבטחת, ידעה כל העת את זהות הנהג ואף ניהלה עמה מו"מ לפשרה. לטענתה, צירוף הנהג הינו פורמאלי מאחר ואין הכחשה כי הוא מבוטח ע"י המבקשת וכל חיוב כספי שיהיה, הרי המבקשת היא זו שתשלמו ולא הנהג.

לאחר שבחנתי עמדות הצדדים, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת בהוצאות בסך1,500 ₪. ואלו נימוקיי: תקנה 26 (ב ) ל תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984 קובעת כך: "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן" .סעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970 קובע כדלקמן:

" ניתן פסק דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת ביטוח ואותה חבות מכוסה על ידי ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיף 6, בין שהחבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - יש לם המבטח לבני האדם הזכאים ליהנות מפסק הדין כל סכום שיש לשלמו בשל אותה חבות, לרבות מה שיש לשלם בשל הוצאות המשפט ובשל ריבית המשתלמת על אותו סכום מכוח כל דין בענין הריבית בפסקי דין, אף אם הוא זכאי לבטל את הפוליסה מעיקרה או להפקיעה א ו כבר ביטלה או הפקיעה, ו ה כ ל בכפוף לסעיפים 22 עד 24."

סעיפי החוק דלעיל, תואמים טענת המבקשת. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שהוספת הנהג לכתב התביעה אין בה בכדי לגרום לתביעה להתיישן וזאת מכיוון שלאחר חקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975. צירוף הנהג הינו אקט פורמאלי בלבד. ידוע לכל כי החבות המבטחת הינה חבות מוחלטת. ראה: ת"א (חיפה) ריאן קאסם נ' גמאל נסיר ואח' , (ניתן ביום 3.5.2000), ת"א (תל אביב) 47558/06 אליהו חברה לביטוח נ' אוקסנהורן סימה , (ניתן ביום 15.01.2009).טענת התיישנות היא טענה דיונית, המהווה מחסום בפניי הגשת תביעות אך אינה מבטלת את הזכות המהותית. ראה: ע"א 5634/90 פינטו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , פ"ד מז (4) 846, 852 (1993). האם נמנעה המבקשת במכוון למסור את פרטי הנהג? האם השתהתה הנתבעת בהגשת כתב הגנה על מנת לחזק טענת ההתיישנות? האם במכוון כתב ההגנה אינו כולל את פרטי הנהג? או שמא מדובר בהתרשלות בוטה של התובעת שהגישה תביעתה, שלא כנגד הנהג ובכך אין לה אלא להלין על עצמה. בשלב זה, אינני קובעת דבר, אך לצורך דחיית טענת הדחייה על הסף, יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט אביגודר משאלי ע"א 2630/00 מורביצקי גרשון נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (תל-אביב-יפו), (ניתן ביום 11/03/2002):"יש לפרש את חוק ההתיישנות בצמצום, כפי שהובא באסמכתאות שצויינו לעיל לבל יהא חוטא נשכר ומן הראוי לאפשר את בירור התביעה שהוגשה נגד המערערים לגופה בלא לשעות לטענות ההתיישנות שהעלו בחוסר תום לב "

לפיכך אני דוחה את הבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1500 ₪.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.