איסייב נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, למשך 30 ימים, שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה ביום 30.03.13.

על פי כתב האישום בתאריך 30.03.13 בשעה 02:30 נהג המבקש ברכב בעת היותו שיכור. בבדיקת ינשוף שנערכה למבקש נמצא ריכוז אלכוהול של 345 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

ב"כ המבקש לא טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה, אלא מיקד טענתו בעברו התעבורתי של המבקש שאינו מכביד ומצביע על העדר מסוכנות. הבקשה הנה לביטול הפסילה המנהלית אך לחלופין עתר המבקש להחרגת הפסילה לנהיגה באמבולנס.

ב"כ המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה וכי מסוכנות המבקשת נלמדת מחומרת העבירה. לדידה, העובדה שמדובר בנהג אמבולנס מקימה חובת זהירות מוגברת.

לאחר עיון בחומר החקירה הגעתי למסקנה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

רכבו של המבקש נעצר לבדיקה אקראית, המבקש נכשל בבדיקת "נשיפון" ובמסגרת בדיקה באמצעות מכשיר ה"ינשוף" נמצא ריכוז של 345 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בתגובתו לדו"ח, הודה המבקש בשתיית חצי כוס בירה כחצי שעה לפני שנעצר, לרגל יום הולדתו. המבקש חזר על הדברים במסגרת השימוע, בדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, בתחקור חשוד ובדו"ח העיכוב.

מדו"ח המאפיינים עולה כי נדף מן המבקש ריח קל של אלכוהול.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

קיומה של תשתית ראייתית, כשלעצמה, אין בה די כדי להעיד כי נהג מסכן את בטחונו של הציבור וכי מוצדק ליטול ממנו את רישיונו לפני שהורשע בדין (בש"פ 7026/01 ניסן אייכנבאום נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים).

בערר (מחוזי נצרת) 607/10 מדינת ישראל נ' משה ביטון (פורסם במאגרים המשפטיים) קבע כבוד סגן הנשיא אברהם כי הגם שעבירת הנהיגה בשכרות עשויה להצדיק פסילה מנהלית, הרי שאין היא מחייבת זאת. על בית המשפט להביא בחשבון את הנתונים שיש בהם כדי להצביע על הסכנה הנשקפת לציבור מן הנהג אם ימשיך לנהוג מחד והפגיעה בזכויות הנהג על ידי שלילת הרישיון בטרם משפט, מאידך.

עבירה של נהיגה בשכרות הנה עבירה חמורה ביותר, המהווה סכנה ממשית לשלום וביטחונם של המשתמשים בדרך ולא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות.

עם זאת, יש ליתן את הדעת לנסיבות ביצוע העבירה ולמידת הסיכון שהן משקפות.

במקרה דנן, מדובר במי ששתה אלכוהול בעת חגיגת יום הולדתו.

בדיקת המאפיינים שנערכה למבקש תקינה לגמרי: הופעתו היתה מסודרת, הוא הגיב לעניין, עמד באופן יציב, הלך על הקו ביציבות ואף הצליח במבחן הבאת האצבע לאף. התרשמות השוטרים היתה כי לא ניתן לקבוע אם המבקש שיכור.

המבקש הסביר לשוטרים שעצרוהו כי לא חש שהנו שיכור.

המבקש נושא רישיון נהיגה משנת 2001 ולחובתו הרשעה קודמת אחת משנת 2003 בעבירת קנס. בעשר השנים האחרונות לא ביצע המבקש כל עבירה. עברו התעבורתי של המבקש מצביע על נהיגה זהירה בשגרה.

מן הבקשה עולה כי המבקש הנו נהג אמבולנס. למרות שעבודתו כרוכה בשעות נהיגה רבות, עברו כמעט נקי.

שקלתי בקשת ב"כ המבקש להחריג את הפסילה לגבי רכב אמבולנס, ואולם לא ניתן לקבל את הבקשה, שכן ברכב מסוג זה נדרשת זהירות רבה יותר, הן בהסעת חולים והן בשל מימדיו של הרכב.