איסאקוב נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 11.06.10 נפגע בגבו תחתון במסגרת עבודתו במפעל "סלינה תעשיות (1972) בע"מ" (להלן: "האירוע"), וביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה.

תביעת התובע נדחתה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התרחשותו של האירוע התאונתי הנטען.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.זה המקום לציין שבית הדין נעתר לבקשת התובע לפטור אותו מהגשת תצהיר עדות ראשית, וזאת בהתחשב במצבו הרפואי והקוגניטיבי, והמגבלות מהן הוא סובל בעקבות אירוע מוחי קשה בו לקה, ועל כן בהסכמת הנתבע הוחלט להתבסס על הדברים שאמר התובע בהודעה שמסר בעבר לחוקר המל"ל.

על כן, שמענו במעמד הדיון את עדותם של שני עובדים שעבדו עם התובע בעת התרחשותו של האירוע הנטען – מר ג'לאל מטר ומר סמיר אבו ליל, אשר נחקרו על גרסתם שבהודעותיהם לחוקר המל"ל מיום 21.11.10 (נ/2 ו – נ/3).

כבר כעת נאמר, שעדותם של העדים האמורים לא נסתרה בחקירתם הנגדית בפנינו, הייתה עקבית, והתרשמנו שלא היתה להם כל סיבה שלא לתאר נכוחה את הנסיבות להן נדרשו.

עדותם עלתה בקנה אחד עם גרסת התובע ביחס לתיאור האירוע הנטען כפי שהובאה בהודעתו.

3.בהתחשב באמור לעיל, שגרסת התובע ביחס להתרחשותו של האירוע לא נסתרה, ונתמכה בעדותם העקבית של שני עדים, אנו קובעים שהוכח בפנינו כדלקמן –

א.ביום 11.06.10, התובע סובב, ביחד עם שלושה פועלים, מכונה במשקל מעל 250 ק"ג. אותה פעולה התבצעה באופן הבא –

התובע הרים מעט את המכונה בעזרת מוט, כאשר שלושת העובדים דחפו את המכונה עד לסיבובה. בעקבות ביצוע פעולה זו חש התובע כאב קל בעמוד השידרה, אולם כאביו התגברו כעבור רבע שעה מאותה הרמה.

ב.האירוע התרחש בין השעות 10:00-11:00 לערך, והתובע המשיך לבצע עבודות משרדיות עד שעה 13:00 מועד בו הסתיימה המשמרת בה עבד באותו היום.

4.יש לומר כי ב"כ הנתבע הפנה, ובצדק, לכך שברישום הרפואי השוטף שנערך ביחס לתובע ע"י הרופאה דר' סני גיטה, לא ניתן לראות כל אזכור של אירוע כלשהו בכלל או אירוע בעבודה בפרט.

ברם קיבלנו את הסבריו של התובע בהשיבו לשאלות חוקר המל"ל ביחס להעדר אזכור פרטי האירוע בכך שחשב לחזור לעבודתו הרגילה ולא סבר כי המדובר בתאונת עבודה (עמ' 4 ש' 1-12 ועמ' 5 ש' 1-6 להודעה).

אשר לעניין התלונות על כאבים בגב שברישומים הרפואיים, הרי שהתובע עומת עם אותם רישומים ולא הכחיש את תוכנם, והשיב "לא זכור לי ואני לא יכול לשקר סתם" (עמ' 4 ש' 7 להודעה), ובהמשך חזר על דבריו:

"שאלה: האם אכן היו לך כאבי גב כשבועיים לפני אותו יום שישי כפי שמסרת לדר' סני גיטה רופאת המשפחה ולאורטופד דר' שחאדה?

תשובה: יכול להיות ולא זכור לי ואני לא רוצה לשקר לך" (עמ' 5 ש' 17-18 להודעה).

מכל מקום, הרי שהמסמכים הרפואיים, ובגדרם האנמנזה שנרשמה בסמוך לאירוע, אינם חזות הכל, ובהתחשב באמור לעיל העדפנו את העולה מעדותם של התובע ועדיו, וסבורים אנו שלנפקותן של תלונות התובע מן הראוי שתינתן הדעת ע"י מומחה רפואי שימונה ע"י בית הדין.

אשר לגרסת עדי התובע שנרשמה בהודעתם לחוקר המל"ל – עיקר השוני בגרסאותיהם מתמקד בכך שבהודעה לא הוזכרה העובדה שהתובע הוא אשר הרים את המכונה בעזרת המוט.

העד מר ג'לאל מטר נשאל, בחקירתו הנגדית בפנינו, כיצד הוא מסביר את השוני האמור והשיב –