אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אינס אינה נ' המוסד לביטוח לאומי

אינס אינה נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
12964-07-13
06/01/2014
בפני השופט:
איטה קציר

- נגד -
התובע:
מיכאלינקו אינס אינה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (ניידות) מיום 25/2/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי המערערת אינה מוגבלת בניידות ("ההחלטה").

2.לטענת המערערת, הוועדה לא נימקה החלטתה, כל שלא ברור מדוע התקבל ערר המשיב ומדוע נשללה הנכות שנקבעה על ידי הוועדה המחוזית. המערערת הוסיפה וטענה כי הוועדה לא מילאה את סעיף ו.5 לפרוטוקול, בו נדרשת הנמקה ביחס לוועדה קודמת. לסיום נטען כי הוועדה התעלמה מקביעות הוועדה הרפואית בענף נכות כללית מיום 31/1/13, בדגש על ממצאי הבדיקה האורטופדית.

3.לטענת המשיב, הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה ונימקה החלטתה, ולכן לא נפל בהחלטתה כל פגם משפטי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.לאחר שעיינתי בנימוקי ערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר שהונח לפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

5.ביום 25/2/13 התכנסה הוועדה, עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, הקשיבה לתלונות המערערת וערכה לה בדיקה קלינית. הוועדה, בהרכב מומחה לריאומטולוגיה, מומחה לאורטופדיה ומומחה לנוירולוגיה, פירטה את ממצאי בדיקתה האורטופדית בסעיף ג' לפרוטוקול, לאמור פירוט טווחי תנועות מפרקי הירכיים. הוועדה ציינה כי המערערת עברה ניתוח החלפת פרק ירך שמאל בחודש 9/12. הוועדה התייחסה לצילומי אגן מיום 10/1/13 וציינה "החלפה שלמה של פרק ירך שמאל ללא סימני התרופפות. הסתיידויות עדינות סב מפרקיות באזור צדדי של המפרק". לדעת הוועדה, מדובר בהתחלת יצירת הסתיידויות פרי ארטיקולאריות בחלק הליטראלי של המפרק, והמערערת אינה נכללת ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות.

באשר לחובת ההנמקה:

6.סעיף 14 לתוספת השנייה להסכם הניידות קובע בזו הלשון:

"ועדה רפואית לעררים רשאית לאשר החלטת הוועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהעורר הוא הנבדק ובין שהוא המוסד".

דין הוא, אפוא, כי בעת שמיעת ערר על החלטתה של ועדה מחוזית, רשאית הוועדה הרפואית לעררים לקבל כל החלטה שוועדה מדרג ראשון רשאית הייתה לקבל. ההלכה קובעת כי תפקידה של הוועדה הרפואית לעררים אינו רק לבקר את החלטת הוועדה מדרג ראשון אלא לערוך בדיקה מחודשת של כל ההיבטים הרפואיים של קביעת מוגבלותו בניידות של הנכה. מאותו טעם עצמו, שעה שהוועדה הרפואית לעררים משנה, בעקבות ערר, החלטת ועדה מדרג ראשון, לא מוטלת עליה חובה לנמק מדוע סטתה ממצאיה קודמתה.

7.בענייננו, ועדות מחוזיות קודמות קבעו למערערת מוגבלות בניידות בשיעור 40% לפי פריט ליקוי ו-א(1) או (2) חלקי. ועדה מחוזית אשר בדקה את המערערת ביום 23/7/13 קבעה לה מוגבלות בניידות בשיעור זהה, לפי פריט ליקוי ו-א-1 חלקי. המשיב הגיש ערר, והוועדה נשוא ערעור זה קבעה, כאמור, כי המערערת אינה מוגבלת בניידות. עיון בממצאי הבדיקה האורטופדית מעלה כי הוועדה מצאה טווחי תנועה שונים מאלה שמצאה הוועדה המחוזית, הן בנוגע לכיפוף ויישור מפרק ירך ימין ושמאל; הן בנוגע לסיבוב פנימי וחיצוני; הן בנוגע לאבדוקציה ואדוקציה, והן בנוגע לכוויצה כיפופית.

8.המערערת טענה, כי שעה שהוועדה רואה לנכון לשלול את הנכות, עליה לנמק החלטתה, ואילו בפרוטוקול הוועדה אין כל הנמקה. דין טענת ערעור זו להידחות. קביעת הוועדה המחוזית אינה בגדר החלטה חלוטה, ולכן לפי הוראת סעיף 14 להסכם הניידות, הוועדה רשאית לקבוע את הנכות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, ואין בכך כדי לשלול שיעור מוגבלות חלוט. על כן, אין צורך בהנמקה מיוחדת והטענה נדחית.

באשר לחובת ההנמקה לפי סעיף ו.5 לפרוטוקול:

9.עצם קיומו של סעיף בפרוטוקול המאפשר לוועדה להסביר האם חל שיפור או חלה החמרה במצבו של הנכה – אין בו כדי לקבוע את סמכויותיה וחובותיה של הוועדה. על כן, לא מצאתי כי מדובר בטעות משפטית בכך שהוועדה לא מילאה את סעיף ו.5 לפרוטוקול.

באשר להתייחסות להחלטת ועדה רפואית בענף נכות כללית:

10.לדעתי, אף אין פגם בכך שהוועדה לא התייחסה להחלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית. הלכה פסוקה היא שייתכן בהחלט מצב שבו שתי ועדות רפואיות שהרכבן שונה יגיעו למסקנות שונות, ואין להשליך מהחלטת ועדה רפואית אחת על החלטת ועדה רפואית אחרת (דב"ע נג/ 25- 01 נאור גזמאווי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 70; דב"ע מה/204 -01 כפיר – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). קביעה רפואית לעניין נכות כללית אינה מחייבת ועדה רפואית לעניין ניידות, לאור השוני במהות ההחלטה וברשימת הליקויים.

לפיכך, נדחית טענת ערעור זו.

11.לאור כל האמור, ומשלא מצאתי טעם להתערבות בהחלטת הוועדה – על כן הערעור נדחה בזאת.

12.אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ