אין להעדיף הערכת שמאי על פני מסמך בכתב אשר יכול להעיד על שווי הנכס.

השאלה שבמחלוקת

1.       1.       השאלה שבבסיס הערר היא, קביעת שווי הרכישה של מקרקעין, שנרכשו בשנת 1964, כאשר אין בנמצא חוזה מכר.

נתונים עובדתיים

2.       2.       שני הצדדים לא איתרו את חוזה המכר של המקרקעין משנת 1964.

עם זאת, בידי המשיב שטר מכר, שבו נרשם, כי שווי המכירה הוא 80,000 ל'י - המשיב גם מחזיק בכרטסת של מאגרי מידע המכונה "הכרטסת הצהובה", שבה נרשם, כי נעשתה מכירה של דירת 5 חדרים תפוסה, בסכום של 80,000 ל"י. בידי המשיב עוד מסמך מרשויות מס רכוש, שבו נרשם כי שווי הנכס הוא 62,500 ל'י.

3.       3.       כיוון שהשווי שנרשם אצל רשויות מס רכוש, נמוך מהשווי שצוין בשטר המכר, החליט המשיב, כי שווי המכירה ייקבע על פי הרשום בשטר המכר.

עיקרי הטענות של הצדדים

4.       4.       העורר טוען, כי במסמכים שהמשיב מחזיק בידיו, קיימת סתירה, על פניהם.  בשטר המכר נרשם שווי של 80,000 ל'י, בעוד שבמסמכי מס רכוש נרשם, כאמור, שווי של 62,500 ל'י - ההפרש שבין שני הסכומים האלה גדול, ועומד על כ-30%. הפרש זה הוא מהותי, ומשום כך אין להתבסס על כל סכום מהסכומים האלה.

לעומת זאת, קיימת חוות דעת של שמאי, שלפיה השווי להערכתו הוא 300,000 ל'י, כשווי שוק, שהוא קנה - מידה נכון לשווי לצורך קביעת השבח.

5.       5.       עוד טוען העורר, כי די בעובדה שחוזה המכר לא נמצא כדי להטיל ספק באמינות המסמכים המצויים בידי המשיב. ועוד זאת, על פי נתוני מס רכוש לשנת 1972, שווי הנכס הוא 370,000 ל'י, כך ששווי הנכס, בהתאמה לשנת 1964, צריך לעמוד על 235,909 ל'י.

6.       6.       המשיב טוען, כי סעיף 21(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, מבטא את עקרון רציפות המס, באופן ששווי המכירה בעסקה קודמת יקבע את שווי הרכישה בעסקה הנוכחית.

המשיב מוסיף, כי בשנת 1964 קיבל המשיב, המנהל דאז, את שווי העסקה, כפי שנקבע בחוזה, ולא ראה לקבוע שומה אחרת. משום כך, אין לסטות מן השווי שעל פי הצהרת הצדדים, ולקבוע היום שווי אחר.

7.       7.       המשיב אומר לעניין חוות הדעת המומחה, שעליה מבסס העורר את טיעוניו, כי אין לבסס מסקנות על חוות דעת שמאית, הנערכת היום לשווי מוערך לזמן של כ-50 שנה שקדמו לחוות הדעת. חוות דעת האמור, אינה יכולה להיות אמינה יותר לסכום הנקוב בשטר המכר, אשר ביטא היטב את כוונות הצדדים ועמדתם אז ((ע"ש 73)14 הדה אברהם נ' מנהל מס רכוש , פד"א 12ז', עמ' 176) לאמור: אין מקום לקביעה על פי הערכה, אם יכולים להוכיח מה היה המחיר בפועל בעד אותה אדמה.

8.       8.       המשיב מוסיף וטוען , כי על בסיס השווי שנקבע בשטר המכר, אף נקבע החיוב במס רכישה, מס מכירה ומס רכוש. העורר אינו יכול לטעון היום לשווי אחר, והוא מנוע מלטעון טענות סותרות את טענותיו הקודמות . זו ההלכה, ואין לסטות ממנה.

דיון והכרעה

9.       9.       תקנה 8 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969 קובעת כלהלן:

"רישום העסקה יעשה על סמך שטר שנערך כדין על ידי הצדדים בעסקה, ואומת ואושר כאמור בתקנות אלה (להלן - שטר העסקה); "