אימרגרין

פסק דין

ביום 04.10.10, נשפטה המערערת בבית משפט קמא. בהיעדרה, הוכרע דינה ונגזר דינה בעבירה של ברירת משפט, שימוש בטלפון ללא דיבורית.

בית משפט קמא גזר במידתיות את עונשה לקנס של 1,250 ₪ במקום ברירת הקנס של 1,000 ₪.

ההרשעה, כאמור, הייתה מחמת אי-הופעתה של המערערת, אשר מועד הדיון , שנקבע עפ"י בקשתה, הודע לה.

אלא, שהמערערת טוענת שטעתה בתאריך וסברה שבמקום יום 04.10.10, יום מועד המשפט, הוא יום 04.11.10, ולכן לא התייצבה.

המערערת לא פנתה לבית משפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה, ובמקום זאת, חיש קל אצה רצה לבית המשפט המחוזי והגישה ערעור.

המדינה לא התייצבה מחמת שביתה.

בלי קשר לאי-הופעת המדינה, לאחר שעיינתי במסמך שהציגה המערערת מחברת "פרטנר", באשר לסוג הדיבורית שיש ברכבה, ולאחר שעיינתי עד כמה שאפשר לעיין בהעתק הדו"ח, כפי שהודפס ממערכת "נט-המשפט", הנני סבור שיש סיכוי שהמערערת תוכל להראות בבית משפט קמא שהצדק עמה, ולכן, קיים חשש שבהשארת ההרשעה על כנה ייגרם לה עיוות דין, אף כי הסברה לאי-הופעתה לדיון נשמע קלוש משהו.

הנני אפוא מכבד את רצונה של המערערת, לחזור לבית משפט קמא.

הנני מבטל את פסק דינו של בית משפט לתעבורה.

התיק יחזור אליו לקביעת מועד חדש לשמיעת ראיות.

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"א, 23/12/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי