אימפלה אופנת נעליים בע"מ נ' אביטל

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן ביום 31.12.10 ואשר במסגרתו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 175,030 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן בתשלום הוצאות המשיבה ושכר טרחת עו"ד. עיכוב הביצוע מתבקש לנוכח ערעור אשר הוגש על פסק הדין.

טענות הצדדים

בתמצית, לטענת המבקשת סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים, שכן בית המשפט נתפס לכלל טעות גלויה וברורה. המבקשת סוקרת את הנימוקים עליהם התבסס פסק הדין בשאלת זהות החותם על כתב הערבות נשוא התביעה, ועל יסוד סקירה זו טוענת כי המסקנה בפסק הדין איננה יכולה להיוותר על כנה.

לבקשה לא צורף תצהיר ונטען כי היא מתבססת על טענות משפטיות בלבד.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה עיכוב ביצוע פסק דין כספי הינו החריג ובבקשה זו כלל לא הצביעה המבקשת על נזק כלשהו שיגרם לה אלמלא יעוכב הביצוע או על חוסר האפשרות להשבת המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי המבקשת בערעור קלושים. תגובת המשיבה נתמכה בתצהיר מנהלה ובו התייחסות לחוסנה הכלכלי של המשיבה.

דיון

ככלל, הגשת ערעור איננה מעכבת את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1964; להלן: "התקנות"). עיכוב הביצוע, לפי תקנה 467 לתקנות, הינו איפה היוצא מן הכלל.

הלכה פסוקה היא עוד מקדמת דנא כי על מבקש עיכוב ביצוע החלטה להראות כי מתקיימים בעניינו במצטבר שני המבחנים הבאים: ראשית, כי קיימים סיכויים טובים לערעורו; שנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שלא יהיה ניתן – או שיקשה באופן ממשי – להשיב מצב לקדמותו באם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין בוצע (בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין סה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499). זאת ועוד, כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין (ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נ"ח (2), 301).

בעניין דנא, לא הובאה כל ראיה לקשיים כלכלים של המשיבה. למעשה, אפילו ראשית ראיה שכזו לא הוצגה וטענה בעניין זה לא נטענה.

גם בבקשה עצמה לא טוענת כלל המבקשת, ולא כל שכן שאיננה מפרטת, מדוע לא ניתן יהיה להשיב לה את הכספים שתשלם אם יתקבל הערעור. אף לצד השני של המטבע, למצבה היא או לנזק אשר יגרם לה באם לא יעוכב הביצוע – אין כל התייחסות בבקשה, מה גם שאלו טענות המחייבות בסיס עובדתי הנתמך בתצהיר. ותצהיר – איין.

בנסיבות אלו אין כל טעם לבחון את טענות המבקשת בדבר סיכויי הערעור וממילא דומני שלא לי לחוות דעה בעניין זה. כאשר ממילא לא עומדת המבקשת בנטל בעניין מאזן הנוחות, אין צורך להתעמק בסיכויי הערעור.

הבקשה לעיכוב הביצוע נדחית ומאחר ומכלול הטענות יוכרע במסגרת הערעור – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.