אילן נ' שלמה חברה לביטוח ואח'

פסק דין

בפני שתי תביעות שאוחדו, שעניינן תאונת דרכים שהייתה ביום 3/9/2011. באחד הרכבים נהג גלעד אילן וברכב השני ניב ילין. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לאופן התרחשות התאונה.

אילן טוען, כי פנה ימינה מנתיב ימני לנתיב ימני, לפניו עמד רכב ונתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, או אז בעודו בעמידה, הגיע רכב מצד שמאל שלו, שאף הוא פנה ימינה לנתיב שלשמאלו, שלא כדין, התחכך בו וגרם לו נזק. לטענת אילן, בכביש יש רק נתיב אחד לפנייה ימינה בכביש.

ילין טוען מצידו, כי ברחוב בו פנה יש אכן פנייה ימינה, ולדבריו הוא אותת שהוא פונה ימינה מן המסלול הימני. כאשר הגיע למעבר החצייה, היה במסלול הכי שמאלי, עצר, לימינו היה רכב, כאשר אילן נמצא מאחורי הרכב שנמצא מימינו. לדבריו, כאשר רכבו של אילן נסע הוא סטה שמאלה ופגע בו.

תקנה 42 לתקנות התעבורה קובעת -

42.נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

ילין טען בעדותו, כי פנה ימינה מתוך המסלול הימני אל המסלול השמאלי ביותר בכביש אליו פנה. לדבריו, מדובר היה בצומת רחבה ולא הייתה מניעה לפנות למסלול השמאלי. טענתו זו של ילין אינה מתיישבת עם מתווה הכביש, עליו מסומן חץ לפנייה ימינה מן המסלול הימני בלבד, ועם הוראת תקנה 42 לתקנות התעבורה.

אין מחלוקת, כי סמוך לאחר הפנייה המכוניות עמדו, כוון שהולכת רגל חצתה את מעבר החציה. מכוניתו של אילן, שפנה כדין מהמסלול הימני אל המסלול הימני, הייתה בצומת לפני מכוניתו של ילין. ילין שלא הייתה לו הסבלנות לחכות שהרכבים שפונים ימינה ימשיכו בנסיעתם עקף את מכוניתו של אילן בעודה על סף הצומת מצידה השמאלי וככל הנראה כך ארעה התאונה.

ראוי לציין, כי הנזק במכוניתו של אילן, שנראה כמשיכת הפגוש החוצה (ולא כמכת מעיכה לפגוש), תומך בגירסתו של אילן, כי ילין הוא זה הוא זה שפגע במכוניתו של אילן.

לאחר בחינת עדותם של הצדדים, ומכלול הנתונים לרבות אופי הפגיעות ברכבים, אני קובעת, כי ילין הוא זה האחראי לתאונה, הוא פנה שלא כדין ימינה אל המסלול השמאלי ופגע תוך כדי פנייה במכוניתו של אילן.

משכך, אני מקבלת את התביעה בת"ק 54867-09-11 ודוחה את התביעה בת"ק 25981-04-12.

אילן תובע נזק בסך 1,620 ₪ הכולל 807 ₪ עבור השתתפות עצמית, 60 ₪ עבור אגרת בית משפט, 328 עבור הפסד הנחת תביעות, 225 עבור אובדן חצי יום עבודה, 200 ₪ עבור הוצאות.

הנזקים של אובדן חצי יום עבודה והוצאות לא הוכחו, ולפיכך איני רואה לפצות את אילן בגינם.

הנזק של הפסד הנחת תביעות הוכח, באמצעות מסמך מחברת הביטוח ואין לקבל את טענת הנתבעים כי מדובר בנזק עתידי. מדובר בנזק מגובש שאילן זכאי לקבל פיצוי בגינו.

לפיכך, הנתבעים בת"ק 54867-09-11 ישלמו לתובע סך של 1,135 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/9/2011, בתוספת הוצאות משפט בסך 260 ₪ (הכוללים החזר אגרה). הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

לצדדים נתונה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.