ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
34457-04-10
23/10/2011
|
בפני השופט:
דורית פיינשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
אילן ודרור ברזני (1991) בע"מ
|
הנתבע:
1. משרד התחבורה/אגף הרישוי
2. עיריית קר י ית גת
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני תובענה למתן סעד הצהרתי רטרואקטיבי ולפיו, המבקשת אינה הבעלים של כלי רכב מסוג "גרור פתוח" תוצרת "ונטר – דרום אפריקה" מספר רישוי: 47-338-00 (להלן: "הרכב"), וזאת החל מיום 1.4.00. בנוסף, התבקשתי ליתן צו הצהרתי לפיו המבקשת איננה אחראית לשום פעולה שבוצעה ברכב מאז תאריך 1.4.00 לרבות דוחות תנועה, דוחות חניה או נזקים ישירים ועקיפים שנגרמים אגב השימוש ברכב.
רקע עובדתי:
המבקשת הינה חברה קבלנית לעבודות עפר תשתית ופיתוח.
המבקשת היתה רשומה במרשם כלי הרכב שמנוהל על ידי המשיבה 1 כבעלים של הרכב, וזאת עד ליום 25.2.10.
המבקשת טוענת כי בסביבות חודש אפריל בשנת 2000 נזנח הרכב על ידי מי מעובדי המבקשת, במקום לא ידוע, אתר בנייה או מגרש גרוטאות, ולבעליו הרשומים אין כל מידע באשר למיקומו מאז.
לתמיכה בטענותיה צירפה המבקשת אישורים על כך שמשנת 2000 לא עבר הרכב טסט והיא אף לא ניכתה פחת בגינו, במסגרת הדוחות שהגישה לרשויות המס.
לטענת המבקשת, בחודש פברואר שנת 2010 פנה אליה טלפונית נציג המשיבה 2 וטען כי הרכב היה מעורב בתאונה, בה פגע לכאורה בעץ. לטענת המבקשת באותה שיחת טלפון נאמר לה כי בכוונת המשיבה 2 לתבוע אותה, בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מאותה תאונה. לאחר קבלת המרצת הפתיחה, המשיבה 2 ערכה בדיקה ביחידותיה ולא מצאה כל מידע באשר לתאונה הנטענת, אך בכתב התשובה שהגישה היא מצטרפת לטענות המשיבה 1 .
ביום 6.4.10 פנה מנהל המבקשת אל משרד התחבורה בבקשה לרשום את הרכב ככלי שפורק. בקשה זו נרשמה במשרד הרישוי והרכב הוגדר כ"מבוטל פירוק" החל מתאריך 25.2.10.
נכון להיום הרכב רשום כרכב מפורק.
לבקשת בית המשפט משרד התחבורה ערך בדיקה ולא מצא כי ניתנו לרכב קנסות או דוחות משנת 2000 ועד עתה. משרד התחבורה אף הודיע כי בדיקה זו אינה כוללת את הרשויות המקומיות, המוסמכות גם הן לתת קנסות ודוחות.
להשלמת התמונה יצוין כי, נכון למועד מתן פסק הדין, לא הוגשה כנגד המבקשת כל תביעה בגין נזקים שנגרמו על ידי הרכב.
ההליכים בתיק:
הצדדים הגיעו להסדר דיוני ולפיו לא תשמענה ראיות בתיק, וכל צד יגיש את סיכומיו. המבקשת לא הגישה סיכומי תשובה מטעמה ולאחר תזכורת, וחלוף הזמן להגשת הסיכומים, ניתן על ידי פסק הדין.
דיון והכרעה:
המבקשת מעוניינת כי בית המשפט יתן למעשה שני צווים הצהרתיים: הצו הראשון יורה למשרד התחבורה לתקן את מרשם הרכב כך שהמבקשת לא תהא יותר הבעלים של הרכב וזאת החל מיום 1.4.00. הצו השני יורה כלפי כל עלמא שהמבקשת אינה אחראית לכל נזק שנגרם או יגרם על ידי הרכב, ואף אינה אחראית בגין כל עבירת תנועה שבוצעה באמצעות הרכב, החל מיום 1.4.00.
אדון בצווים אלו אחד לאחד.
הרישום במרשם כלי הרכב הוא רישום דקלרטיבי בלבד, ואינו קונסטיטוטיבי. חרף זאת לרישום זה יש חשיבות רבה: הן כמאגר מידע, וכמקור מידע עליו מסתמכים רוכשי רכב, והן לצורך רישום עיקולים ושעבודים ( רא"ע 5379/95 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נו(4) 464; ת.א (ת"א) דמיקאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) ).
בפסיקה אף נקבע מפורשות כי: "אין בכוחו של הרישום כדי ליצור זכויות בעלות ברכב, וכך אין בהעדרו של הרישום, כדי לשלול זכויות אלה, שכן, כאמור, זכויות הבעלות ברכב נקבעות לפי דיני הקניין ולא לפי הרישום או העדרו" (ע"א (חי') 4764/07 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' רוזנברג שמש רבינוביץ בע"מ ( פורסם בנבו).
מכאן שאף אם אקבע כי יש לשנות את הרישום במרשם כלי הרכב, באופן רטרואקטיבי הרי שלא יהיה בכך כדי לשנות את הבעלות ברכב. את הבעלות ברכב יהיה צורך לבחון על פי דיני הקניין, שעה שתתעורר שאלה ספציפית או מחלוקת בין צדדים מוגדרים לעניין זה.