אילוז נ' הראל

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

תמצית טענות המבקש:

לטענת המבקש בתצהירו, השיקים נשוא בקשת הביצוע נמסרו לעוה"ד ריקי דניאל, במסגרת הסכם שכר טרחה שנחתם ביום 13/03/13. ההסכם בוטל בהסכמת הצדדים ביום 20/03/13, אך השיקים שנמסרו בהתאם להסכם שכר הטרחה (שביניהם גם השיק נשוא התיק שבכותרת), לא הושבו למבקש, אלא סוחרו לצדדים שלישיים. כנטען בתצהיר המבקש, "השיק הוסב שלא כדין לזוכה אחרי כשלון התמורה המלא" (הדגשה במקור).המבקש הוסיף וטען בתצהירו כנגד מעמד הזוכה בשטר.

דיון:

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת את שלהלן:

"בית משפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".

ההלכה הפסוקה בעניין מתן רשות להתגונן קובעת, כי די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט. אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ; ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ).

נתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית שהוגשה ע"י האוחז בשטר, די לו שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקנין בשטר וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר (ע"א 218/66 יעקב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63, 67). היקף הברור הנדרש במסגרת התנגדות לביצוע שטר מוגבל לשאלה האם הראה המבקש הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע.
המשיב מוחזק אומנם לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות כאוחז כשורה, אלא שאם יוכיח המבקש את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה מניחים כי יוכל להוכיח את האמור בתצהירו, מוטל על המשיב, האוחז, להוכיח כי לאחר שגובשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר ערך בתום לב.

הפלוגתאות הללו- הוכחת טענות ההגנה כנגד הוכחת מתן הערך בתום לב, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה:

"היוצא מכאן, שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו בשאלה אם הגנתו נדחית מפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה, יוכל בית המשפט לפסוק רק לאחר בירור המשפט" (המ' 506/59 פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פ"ד יד 596, 589. ר' גם בש"א (תל-אביב-יפו) 192652/04 יוזמה א.ג.שמש קבלנות בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ).

"זכותו של אוחז כשורה להיפרע מאדם אשר מעלה טענת פגם כלפי השטרות תלויה איפוא בהבאת ראיות על-ידי האוחז-התובע. והואיל ובשלב הדיון בבקשת הנתבע לקבלת רשות להתגונן לא ניתן להביא ראיות כדי להוכיח את אשר מוטל על התובע להוכיח, פסקנו כבר כמה פעמים בעבר שראיה לכאורה שהובאה להוכחת הפגם בזכות הקנין מזכה את הנתבע ברשות להתגונן.

זכותו של הנתבע במקרה כזה היא, שהמשפט יתברר בדרך הרגילה כדי שהוא יוכל להוכיח את טענת ההגנה שלו, ורק אם יוכיח התובע שנתן בתום-לב ערך בעד השטר יזכה בדין, על-אף הפגם שבזכות הקנין" (הדגשה הוספה)(ע"א 366/65 תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' חברת מ' אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229, 232. ר' גם המ' 645/62 מאירמן נ' נבון בע"מ חברה לבניין והנדסה אזרחית, פ"ד י"ז 996, 998; בש"א (נת) 4046/05 ארץ טובה ושמחה גן ארועים נ' הבנק הבינ"ל הראשון בע"מ).

בכגון דא יצוין, כי "כל אימת שעל פני הדברים נראה כי מדובר בתביעה שמקומה אינו בהליך של סדר דין מהיר (צ.ל. מקוצר), ראוי גם ראוי שהרשמים יקבלו את בקשת הרשות להתגונן שמוגשת כלפי אותה תביעה מבלי לקיים דיון ומבלי להשחית זמן ומשאבים שלא לצורך" (ער (י-ם) 12- 04- 19656 שמואל אפוטה נ' כרמלה כהן).

בענייננו, המבקש טען בתצהירו לכשלון תמורה מלא. באמור יש משום הגנה לכאורה אשר יש בה כדי לזכות את הנתבע במתן רשות להתגונן.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות.

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו לידיו וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 45 ימים מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתו.