אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אילוז נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

אילוז נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אשקלון
9890-02-13
22/01/2014
בפני השופט:
אורית ליפשיץ

- נגד -
התובע:
דוד אילוז
הנתבע:
אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום סך של 15,000 ₪ כפיצוי על "עגמת נפש" שנגרמה לתובע, במהלך טיסה מתאילנד לישראל, במהלכה נאלצו רופאים לבצע פעולות רפואיות בחולה, אשר הוטסה בהטסה רפואית עקב מצבה הרפואי. לטענת התובע במהלך טיסה זו, בעקבות פעולות רפואיות אלו, ובשל ישיבתו סמוך לאלונקת החולה, הוא נאלץ לעמוד במהלך 12 השעות, ולא יכול היה לישון שכן הרופאים שטיפלו בחולה, הפריעו לו.

2.הנתבעת בכתב הגנה ציינה כי בטיסה המדוברת, מבנגקוק לת"א ב-7.3.12 , בוצעה הטסה של נוסעת כשהיא שוכבת על אלונקה ומוסתרת ע"י וילון, במקום שהוקצה לשם כך במטוס, בליווי רפואי לרבות ציוד רפואי מתאים (להלן: "הטסה רפואית"). לטענת הנתבעת, הטסה רפואית הינו שירות שהיא מעניקה לנוסעיה, בין השאר, מתוך מחוייבות להחזיר ארצה נוסעים שנקלעו למצוקה רפואית, במהלך שהייתם בחו"ל. עפ"י דוח שניתן ע"י מנהל השירות בטיסה הנדונה, התובע התנהג בגסות כלפי הרופאים וכלפי הצוות, במהלך הטיסה, ואף איים בהגשת תלונה אישית נגד מנהלי השירות בטיסה. לטענת הנתבעת, התובע צילם את החולה המוטסת, במהלך הטיסה, ללא רשותה או ללא רשות בני משפחתה, ואף הגיש את הצילומים לתיק בית המשפט וזאת תוך פגיעה בפרטיותה של החולה ובניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות.

3.בפניי הופיעו הצדדים. התובע חזר על עדותו וטען כי קנה את הכרטיס נשוא הטיסה, בעלות של כ-5,000 ₪, אולם תביעתו הינה לפיצוי בסך של 15,000 ₪ כיוון שעבר "עינוי וצער של 12 שעות" בגין הטיפול בחולה המוטסת. לטענתו, הטסה רפואית זו גרמה לכך שהוא נאלץ לעמוד מרבית שעות הנסיעה, כשהרופאים שטיפלו בחולה הפריעו למנוחתו, והוא אף לא קיבל כל ארוחה במהלך הטיסה. הנ"ל הכחיש כי דיבר באופן לא ראוי למי מאנשי המטוס, והוסיף כי נאלץ לקחת כדורי שינה לאחר הטיסה.

4.מטעם הנתבעת הופיעו מנהל שירות הטיסה, מר גדסי, אשר העיד בפניי על מהלך הטיסה נושא התביעה. על פי עדותו, אשר מצאתי אותה מהימנה מאוד, הוא היה מנהל השירות בטיסה נשוא התביעה שבמסגרתה הוא היה אחראי על בטיחות הטיסה, השירות לנוסעים, רווחתם, הסעדתם, תלונותיהם וכו'. בדיון הציג העד בפניי, את התקנה האמריקאית שמספרה 382.31 ( ראה נ/1) לפיה חב' אל על מחויבת להטיס נוסעים בעלי מוגבלויות רפואיות, ככל שחברת אל על, מעוניינת להטיס נוסעים לארה"ב. במסגרת תקנה זו, מחוייבות חברות התעופה, המעוניינות להטיס נוסעים לארה"ב, להטיס נוסעים בעלי מוגבלויות, כולל רפואיות, בכל העולם. בטיסה נשוא התביעה, אכן הוטסה אזרחית מדינת ישראל, ששהתה בתאילנד במסגרת חופשתה, ונקלעה למצב רפואי שהצריך את הטסה חזרה ארצה בדחיפות, כשהיא אינה בסכנת חיים. החולה הועלתה למטוס, בליווי רפואי ובני משפחתה, למקום המיועד לכך מראש, ראה נ/2, ואכן מקום ישיבתו של התובע היה בסמוך למקום זה. העד ציין, כי כבר מתחילת הטיסה התובע הביע מורת רוח גלויה, מישיבתו בסמוך למקום החולה, עד כדי כך שהשתמש במילים בוטות כלפי אנשי הצוות, ובני משפחתה של החולה. לטענתו התנהגותו של התובע במהלך הטיסה, עלתה כדי "נוסע אלים" עפ"י תקנות הטיס, והיה עליו להזמין משטרה, עם נחיתת המטוס.

5.עד הנתבעת העיד, כי במהלך כל הטיסה הוא ושאר כל אנשי הצוות, ניסו ליתן שירות לנוסעים המטוס על מנת להקל עליהם את הטיסה, כגון: מתן אטמי אזניים וכדור הרגעה לנוסעת ספציפית. הנ"ל אף ציין, כי במהלך כל הטיסה הוגשו ארוחות כסדרן, כבכל טיסה, והשירות היה ראוי ותקין.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים שהובאו לעיוני, כולל דו"ח של מנהל השירות, מפת המטוס נ/2, תקנה 382.31 נ/1, אני קובעת כי הנתבעת לא הפרה את חובתה כלפי התובע, בכל הנוגע להטסתו חזרה ארצה ביום 7.3.12 מבנגקוק.

7.התובע בעת שרכש את כרטיס הטיסה לישראל מהנתבעת, חתם התובע חוזה עם הנתבעת הכולל את חובתו של התובע לשלם עבור הטיסה ולנהוג כנוסע סביר ואילו הנתבעת התחייבה להטיסו לישראל מבנגקוק ביום 7.3.12, וכי תעשה ככל יכולתה באמצעות כל אנשי הצוות העומדים לרשותה, על מנת שטיסתו של התובע תהא שקטה ורגועה. אין בחוזה בין הצדדים, משום התחייבות מצד הנתבעת כי הטיסה תהא אכן שקטה ורגועה, וכי התובע יוכל לישון במהלכה. כל שהנתבעת מתחייבת בחוזה זה, הינה להטסתו חזרה ארצה במועד הקבוע בכרטיס, מה שבוצע בפועל, וכן לעשות ככל הניתן, על מנת שטיסה זו תהיה רגועה וסבירה.

8.הנתבעת לא הפרה חוזה זה, שכן הנתבעת אכן הטיסה את התובע מבנגקוק לישראל במועד שצויין בכרטיס הטיסה, ולאחר ששמעתי את עד הנתבעת, אני אף קובעת, שהיא עשתה ככל יכולתה כדי שהטיסה תתנהל למישרין בנסיבות הספיציפיות שתוארו והיא עשתה ככל יכולתה, על מנת להנעים את הטיסה על כל הנוסעים, כולל התובע.

9.למותר לציין, כי טיסה הינה הובלה של נוסעים רבים ומגוונים, בתנאי צפיפות כשהמרחק בין כיסא לכיסא, ובין מעבר ומעבר, הוא קטן ביותר, כשאירועים חריגים הינם מחוייבי המציאות. הנתבעת אינה יכולה להתחייב מראש, ואף אינה מתחייבת בפני נוסעיה, כי לא יהיו אירועים חריגים בטיסה, אשר יביאו לכך כי לנוסע כזה או אחר, תיגרם אי נעימות בגינם. אבקש להוסיף, כי לאחר ששמעתי את עדותו של התובע, ועיינתי בתמונות שצולמו במהלך הטיסה, אני מתרשמת כי התובע לא עשה כל מאמץ, על מנת להקל את הטיסה על עצמו, כמו שאר נוסעי המטוס ולהקל על אנשי הצוות ובני המשפחה של החולה, את הטיסה.

10.למעלה מן הצורך אוסיף, כי הנתבעת הינה חב' תעופה ישראלית, ומשכך מחויבותה להטיס ארצה אזרחי מדינתה שנקלעו למצוקה רפואית בחו"ל, הינה מתבקשת, מוסרית ואף ומחויבת המציאות. מן הראוי היה שתובע זה יחד עם כל שאר הנוסעים במטוס, יבינו את המצוקה של החולה ובני משפחתה ויישאו באי הנוחות , ככל שאכן נגרמה, בגין הטסתה. אני מוצאת את התנהלותה של הנתבעת, לפיה היא נרתמת לעזרת אזרחי מדינת ישראל, ברחבי העולם, אשר נקלעו למצוקה רפואית ומטיסה אותם לישראל, לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף, כפעילות ראויה , מבורכת ורצויה עד מאוד.

11.טענת התובע כי היה על החולה להגיע לטיפול בישראל באמצעות "אמבולנס מעופף", אינה רלוונטית ליחסים בינו לבין הנתבעת. ככל שפוליסת הביטוח של החולה, לא כללה בתוכה "אמבולנס מעופף", ו/או לא היה בנמצא "אמבולנס מעופף" שכזה, אזי מחויבת הנתבעת, על פי התקנות והחובתה המוסרית, להטיס את החולה, בהטסה רפואית ולאור מצבה הרפואי, לא היה כלל מקום לדחות את בקשת המשפחה, להטסתה בדחיפות ארצה.

12.נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת עמדה בחובותיה על פי החוזה בין הצדדים וכי חוזה זה, לא הופר ע"י הנתבעת משום שהנתבעת הטיסה את התובע חזרה ארצה במועד הקבוע, ועשתה ככל יכולתה, ליתן לתובע יחד עם שאר הנוסעים, טיסה שקטה ורגועה. כמו כן אני קובעת, כי אין בחוזה בין הצדדים, כל תנאי מפורש ו/או משתמע לפיו הנתבעת מחוייבת כלפי נוסעיה, כי הטיסה תהא שקטה ורגועה בפועל. כל שהיא מחוייבת, הוא להשתדלות בעניין ואני קובעת, שהצוות המטוס ובראשו עד הנתבעת, אכן עמד בתנאי זה.

13.לפיכך אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעת, בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.

על פס"ד לבימ"ש לת"ק באשקלון, ניתן לבקש רשות ערעור מבימ"ש המחוזי בב"ש, בתוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ