איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' גיימני ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 5.5.2011 בכביש אילון ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התרחשה התאונה בין רכב התובעים לבין רכב הנתבעים, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה ובשאלה העיקרית - מי מהנהגים סטה לעברו של מי.

העיד התובע 2 (להלן: "התובע 2") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעת 1 (להלן: "רכב התובעים"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב מסוג משאית (להלן: "המשאית"), בבעלות הנתבעת 2 אשר מבוטחת אצל הנתבעת 3.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת נסע התובע 2 בנתיבו, לפתע הגיחה המשאית משמאלו, סטתה מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב התובעים משמאל. כתוצאה מהתאונה רכב התובעים "הועף" לעבר גדר ההפרדה.

לשיטתו, גרסת התובע 2 מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע 1, שהרי בנסיבות העניין סביר יותר כי הנתבע 1 הוא זה שסטה לעבר רכבם.

זאת ועוד, אם אכן התובע 2 הוא זה שסטה היינו מצפים לראות פגיעה המתחילה מאזור "כנף" הרכב, ולא "בדלת האחורית", הגם שהרכב היה נהדף ימינה ולא שמאלה.

בנוסף לאמור, התובע 2 הזכיר את התקר בגלגל המשאית כגורם לתאונה, שאם לא כך, הנתבע 1 היה מפנה דרישה לפיצוי בגין הנזק.

לאור האמור מבקש לקבל את התביעה.

לטענת ב"כ הנתבעים, שני הנהגים העידו כי מיקומה של התאונה הייתה בהשתלבות הנתיבים, ועל כן לנתבע 1 לא הייתה סיבה לסטות ימינה.

הגירסה של התובע 2 לא הגיונית, שהרי אם התאונה הייתה מתרחשת במהירות הנעה בין 80-90 קמ"ש, היינו מצפים לראות נזק גדול בהרבה מהנזק שנגרם.

זאת ועוד, הנתבע 1 העיד כי התובע 2 מיהר לדרכו והדבר מתיישב עם הגירסה כי ניסה להיכנס שמאלה למרווח שנוצר בין המשאית לבין הרכב שמלפני המשאית.

למעלה מכך, הנתבע 1 הבהיר שהתקר בגלגל הינו כתוצאה מהתאונה.

לאור האמור מבקשת לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – מי מהנהגים סטה לעברו של מי?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לדחות את התביעה.