איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' רמי

ב"כ התובעות: עו"ד רפופורט

הנתבע בעצמו

פסק דין

תאונת דרכים קלה שארעה ב-22/8/07 ובמהלכה פגע הנתבע ברכב התובעת 2 מאחור. הנתבע מכיר באחריות לתאונה ומודה כי גרם לנזק בפנס ופגוש, אך מכחיש כי גרם נזקי פח וחולק על היקף הנזק הנתבע בסך 5,000 ₪. אין חולק כי לאחר התאונה נגשו הנהגים למוסך שהציע לתקן את הרכב בכמה מאות שקלים (הגרסאות נעות בין 500 ל-800 ₪) על חשבון הנתבע, אולם בסופו של יום חזרה בה התובעת 2 מהסדר זה והרכב תוקן על-ידי חברת הביטוח כחודשיים וחצי לאחר מכן.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות אני מקבל את התביעה בחלקה. טעם הדבר: בדיקת השמאי והתיקון נערכו רק ביום 8/11/07, כחודשיים וחצי אחרי התאונה, וכוללות נזקים לפח ולכנף שהנתבע מכחיש את קיומם ושאינם מופיעים בהודעת התובעת 2 לחברת הביטוח ("נזק: פנס אחורי ימני, טמבון אחורי צד ימין"). נתתי דעתי לעדות התובעת 2 כי לא היו לרכב תאונות נוספות, אולם מדובר בגרסה כנגד גרסה כשנטל ההוכחה הוא על התובעות, ובהקשר זה אציין שמד האוץ ברכב הורה על 137,262 ק"מ. מצאתי אפוא שהוכחו רק הנזקים שאינם מוכחשים לפגוש ולפנס, ואני מקבל את התביעה בגינם ודוחה את התביעה בין נזקים אחרים. בנסיבות אלו אינני מקבל גם את התביעה בגין ירידת ערך הנובעת מפגיעות בפח ובתא-המטען שלא הוכחו. בהסתמך על החשבוניות שצורפו, אני מעמיד את הנזק המוכח על סך של 1,402 ₪, הכולל את מחיר החלפים בתוספת עבודות החשמל, רבע מסך עבודות הפחחות (על דרך האומדנא) ושכר השמאי.

סוף דבר: הנתבע ישלם לתובעות סך של 1,402 ₪ כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה מיום 8/11/2007 ועד ליום התשלום בפועל. בנסיבות העניין, הואיל והנתבע היה מוכן לשאת בתיקון בסך 800 ₪, והואיל ולא הוצגו מכתבי דרישה עובר לתביעה והנתבע עצמו טוען כי לא קיבל דרישות שכאלו, אין מקום לחייבו בהוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד והאגרה.

ניתן היום, י"ב תמוז תש"ע, 24 יוני 2010, בהעדר הצדדים.