אייסמן נ' אייזן לב

פסק דין

התובעת שכרה דירה מאת הנתבעת.

על פי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים , היה על התובעת להחזיר את הדירה לנתבעת כשהיא צבועה .

התובעת החזירה את הדירה לא צבועה ולכן הנתבעת לקחה איש מקצוע ושילמה ל 7020 ₪ בגין צביעת הדירה , כאשר את הסכום הזה קיזזה מהפיקדון בסך 25,000 ₪ שהופקד על ידי הנתבעת.

יתרת הפיקדון לא הוחזרה לידי התובעת אלא לאחר הגשת כתב התביעה , על אף שהתובעת הבהירה לאבי הנתבעת כי הולכת לשכור דירה חדשה על מנת להוזיל את עלות השכירות.

התובעת טוענת כי הבינה מהנתבעת כי הולכת לשפץ את דירתה ולכן ביקשה לפטור אותה מהצביעה ולחילופין לצבוע את הדירה באמצעות מכר שהיה צובע בחינם.

לאחר ששמעתי את הצדדים דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה .

אין חולק כי הדירה הוחזרה לא צבועה בניגוד לאמור בהסכם ועל כן התובעת הפרה את הסכם השכירות.

לאור ההפרה זכותה של הנתבעת לצבוע את הדירה ולחייב את הנתבעת בעלות הצביעה.

מחיר הצביעה הינו סביר , צורפה קבלה ואישור העברת הכספים ולא הייתה כל מניעה שהתובעת תצבע בעצמה את הדירה לפני שהיא מחזירה אותה וכך להימנע מחיוב בגין הצביעה.

יחד עם זאת, מצאתי פגם בהתנהגות הנתבעת בכך שאביה עיכב את העברת יתרת כספי הפיקדון לתובעת אל אף שידעה כי התובעת עומדת לשכור דירה חדשה וזקוקה לתשלום זה .

הנתבעת לא נתנה כל הסבר לעיכוב הכספים אשר הועברו רק לאחר הגשת כתב התביעה ולכן אני קובע כי מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב ובהפרת ההסכם בין הצדדים, כאשר לתובעת נגרם נזק רב והיא במצב של חוסר אונים .

בעל דירה צריך להבין שכספי השוכר אינם הפקר וכפי שהוא עומד בדווקנות על זכויותיו על פי ההסכם , כך הוא צריך לפעול על פי ההסכם ולא לעכב כספים של שוכר חסר אונים שצריך אותם על מנת לשכור דירה אחרת.

לאור האמור , אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב לנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,000 ₪ בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים שרשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.