אייל נ' בסון

פסק דין

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, הגעתי בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעדותו של התובע מהימנה עליי ואני מייחס לה את מלוא המשקל.

ולכן על יסוד עדותו אני קובע, כי התובע רכש מהנתבע דירה, ולא דאג להעביר את הדירה על שמו וכאשר רצה למכור את הדירה ורצה להעביר את הדירה על שמו לא יכל לעשות זאת מכיוון שהיה חוב על הדירה הזו לגבי התקופה שקדמה למועד שהתובע קנה את הדירה.

דהיינו, כאשר הדירה הייתה בבעלותו של הנתבע- תודרוס בינוידה, שעל שמה היה רשום החוב, היא סבתו של הנתבע והוא ירש ממנה את הדירה. נשאר חוב של 1,907 ₪ לגבי התקופה שהדירה הייתה בבעלות הנתבע, וכדי להעביר את הדירה נאלץ התובע לשלם סכום זה ביום 24.12.09.

מאחר שמדובר בחוב שמתייחס לתקופה שבו הייתה הדירה בבעלות הנתבע, הרי שעל הנתבע היה לשלם סכום זה ואם התובע שילם סכום זה, אז צריך להשית את הסכום הזה על התובע, לכן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 1,907 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.12.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: