פסק דין
התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 31.05.2006, בין רכב המבוטח אצל התובעת מס' 1, בבעלות התובעת מס' 2, גב' מאיה בן שטרית, לבין רכב בבעלות הנתבע מס' 2, בו נהג הנתבע מס' 1, מר מיכאל שבקוב.
הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה. להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:
לטענת התובעות, בתאריך הנ"ל, בשעה 10:30 או בסמוך לכך, נהגה תובעת מס' 2 ברכב התובעות ברח' סוקולוב בחולון. משאית הנתבעים עמדה מימין לדרך בכיוון נסיעתו של רכב התובעות. כאשר חלף רכב התובעות על פני משאית הנתבעים נפתחה לפתע דלת ההרמה של האחרונה ופגעה בצידו הימני של רכב התובעות לכל אורכו.
תובעת מס' 2, גב' מאיה בן שטרית, העידה בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. היא מסרה כי היא נסעה ברח' שנקר מצפון לדרום, ברחוב יש שלושה נתיבים, היא הייתה בנתיב האמצעי לפנייה שמאלה. לאחר פנייתה שמאלה הייתה במקום משאית, היא זוכרת שהמשאית עמדה באלכסון וחסמה את התנועה. היא ראתה בחור, היא אינה יודעת אם מדובר בנהג, מוריד את משטח הרמפה וזה "חתך" את רכבה וגרם לו נזק. היא עצרה את רכבה בצד ימין וכעסה מאוד על הנהג, אך זה האחרון בחר להתעלם ממנה, עזב את המשאית והלך לקיוסק שהיה בסמוך. היא יצאה מרכבה, כאשר ילדתה נשארה בתוך הרכב, ושאלה את הנהג למעשיו וכן מדוע הוא לא מתייחס לכך שפגע ברכבה, הנהג המשיך בהתעלמותו.
כאשר עומתה עם העדות שמסר נתבע מס' 1 במשטרה, השיבה כי היא ראתה אותו עומד ליד המשאית, ליד משטח הרמפה, היא זיהתה אותו ורדפה אחריו, למיטב זיכרונה, עד הקיוסק והוא כלל לא רצה לדבר איתה.
מחקירתה הנגדית של גב' בן שטרית עלה כי היא אינה יכולה לומר באיזו זווית עמדה משאית הנתבעים, אך חלק ממנה עמד בפנים וחלק בלט החוצה. היא אינה זוכרת באיזה שלב בנסיעתה היא הבחינה לראשונה במשאית הנתבעים.
לטענתה, היא נסעה ישר ברחוב שנקר ופנתה שמאלה לנתיב הימני הקרוב למדרכה.
כאשר נשאלה אם תוך כדי פנייתה לא הבחינה במשאית, השיבה כי המשאית, לפי מיטב זיכרונה, עמדה כאשר חלקה בפנים וחלקה בחוץ, היא לא יכולה לומר באיזו זווית, היא ראתה את המשטח יורד ושמעה את הרעש מפעולה זו, אך מעבר לפרטים אלה מדובר בהשערות שלה.
לדבריה, השפשופים על דלתו האחורית של רכבה לא נגרמו בתאונה, ישנו "חתך" ברכב שנגרם ממשטח הרמפה, שמתחיל בחלקו העליון של הרכב ומסתיים בחלקו התחתון.
היא אינה זוכרת אם היה משהו על משטח הרמפה כאשר הורדה וכן אינה זוכרת אם הייתה בנסיעה רציפה, או עצרה ברמזור לפני פנייתה.
על מנת לתמוך בכל טענותיהן הפנו התובעות את בית המשפט אל פוליסת הביטוח, אל טופס הודעה על תאונת דרכים, אל חוות דעת שמאי רכב, אל חשבונית שכר טרחתו של שמאי זה, אל תמונות המתעדות את הנזק לרכב, אל פירוט תשלומים, אל מכתבי דרישה ואל תיק המשטרה.
לטענת הנתבעים, בתאריך הנ"ל, החנה הנתבע מס' 1 את משאית הנתבעים ברח' סוקולוב בחולון בחנייה מותרת, דומם את המנוע, פתח את הרמפה של המשאית והחל לפרוק ולהעמיס סחורה. לפתע פתאום, בעוד המשאית עם מנוע דומם והרמפה פתוחה כ-15 דקות, הגיח רכב התובעות ופגע ברמפה הפתוחה.
נתבע מס' 1, מר מיכאל שבקוב, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. הוא מסר כי בשעות הבוקר הוא הגיע לרח' סוקולוב מס' 51, מדובר בכביש בעל שני נתיבים והוא החנה את משאיתו בנתיב הימני, כאשר אין על המדרכה סימון האוסר על חנייה. הוא החנה את המשאית כשמשטח הרמפה יורד אל המדרכה משום שהיה צריך לפרוק מן המשאית סחורה לקיוסק סמוך. לאחר שפרק את הסחורה מהמשאית, הוא הרים את הרמפה מגובה המדרכה, בערך 60 סנטימטרים, על מנת שייראו מחזירי האור הממוקמים על משטח הרמפה ומטרתם להזהיר מפני התנגשות. בעת שפרק את הסחורה לתוך הקיוסק, ניגשה אליו תובעת מס' 2 עם תינוקת בידיים, החלה לצעוק עליו ואמרה לו שרכבה נפגע ממשטח הרמפה.
לדבריו, המשטרה ומד"א שהגיעו למקום אמרו לתובעת מס' 2 שהוא החנה את משאיתו ע"פ החוק אחרת הוא היה מקבל דו"ח על כך. כמו כן, תובעת מס' 2 אמרה לו שהיא לא ראתה את משטח הרמפה כי ילדתה ישבה לצידה.
לטענתו, עד היום, 3.5 שנים לאחר האירוע, הוא לא ראה תמונה כלשהי לגבי הנזק שנגרם לרכב התובעות ולפי התמונות שהוצגו לו היום לא מדובר בפגיעה מהמשאית אלא בפגיעות ישנות בעלות צבעים שונים. כאשר הוצגה לו תמונה של "חתך" הקיים בקו המראה, מסר כי ייתכן ש"חתך" זה נגרם ממשטח הרמפה.
מחקירתו הנגדית של מר שבקוב עלה כי הוא החנה את המשאית כך שהרמפה תרד אל המדרכה. כאשר נשאל כיצד זה אפשרי כאשר הוא חונה במקביל, השיב כי כאשר הוא מחנה את המשאית באלכסון אז הרמפה תרד אל המדרכה, באלכסון קדמת המשאית לא עברה את קו הנתיב, הוא לא עבר את 25 הסנטימטרים.
לדבריו, הוא הרים את הרמפה ולא סגרה לחלוטין משום שהוא היה עם המשטח ועם המגבה שאותם הוא צריך להחזיר למשאית. כמו כן, השלט של הרמפה מונח בארגז מאחור בפינה, אין לו כבלים והוא לא אלחוטי, ואם רכב יחנה מאחורי המשאית הוא לא יוכל להוריד את הרמפה.
לטענתו, הוא העלה את משטח הרמפה, חזר לקיוסק ותובעת מס' 2 הגיעה לצעוק עליו.