תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
45273-10-12
29/10/2013
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ 2. יצחק צפלוביץשניהם
|
הנתבע:
1. ראיד עניסי 2. מנורה חברה לביטוח בע"משניהם
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעת כספית מיום 25.10.12 ע"ס 7,900 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 17.5.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.
אתמול נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים ושבה ויתרו הצדדים, כמקובל, על סיכום טענותיהם.
מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.
הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש.
הרכבים המעורבים בתאונה
בתאונה מעורבים 2 רכבים:
רכב התובעים – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "הפרטית").
רכב הנתבעים – משאית מתוצרת וולוו (להלן – "המשאית").
מקום התרחשות התאונה: רחוב חטיבת גולני בחיפה.
שעת התרחשות התאונה: 21:30 (חשיכה).
המחלוקת
אין חולק כי התאונה התרחשה במצב שבו המשאית יוצאת בנסיעה לאחור מתוך מתחם חנייה שבצד הדרך אל תוך הכביש שהפרטית נוסעת בו ישר לקראת המקום אליו יוצאת המשאית כאמור. אין גם חולק כי הפגיעה בפרטית הייתה באזור הפינה הימנית-השמאלית ואילו הפגיעה במשאית הייתה בחלק האחורי (כנראה בפגוש. לדברי נהג המשאית למשאית לא נגרם כל נזק בתאונה וגם לא הוצגו תמונות של המשאית). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת הנסיבות שבהן נגרמה התאונה, כאשר לפי עדות נהג הפרטית המשאית יצאה לכביש בנסיעה לאחור באופן מפתיע, לא זהיר וללא מכוון, כאשר הפרטית הייתה קרובה יחסית למקום היציאה והתאונה ולכן לא עלה בידי נהג הפרטית לעצור את רכבו לפני המשאית ובכך למנוע את התאונה, ואילו לפי עדי הנתבעים היציאה של המשאית לכביש נעשתה בשלב שבו הפרטית הייתה מרוחקת הרבה יותר ממקום התאונה, כאשר את המשאית בנסיעתה כיוון מכוון שאף ניסה לעצור את נסיעת הפרטית וכאשר הפרטית נסעה במהירות ובפראות ובהתעלם מן המשאית ומן המכוון.
המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.
הראיות שהציגו הצדדים
כתבי הטענות, על נספחיהם.
הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.
תמונות שחור לבן של נזקי הפרטית.
עדויות שלושה עדים מטעם שני הצדדים בדיון בפניי: מטעם התובעים – נהג הפרטית (התובע 2); ומטעם הנתבעים – נהג המשאית (הנתבע 1) וכן עד ראייה (מר מוחמד מורה).
הכרעה