איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עיריית נצרת עילית

החלטה

לפניי בקשה לסילוק נספחים שצורפו לסיכומי המשיבה, הנתבעת בתיק.

תחילתו של ההליך בתביעת שיבוב שהגישה המבקשת כנגד המשיבה להחזר תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בגין אירוע מיום 12.12.10.

יחד עם הגשת כתב הגנה על ידי המשיבה, הוגשה הודעת צד ג' (ברשות בית משפט) אל הענף הירוק בע"מ (להלן: "צד ג'"), אשר לטענתה אחראית לנזקים הנטענים בכתב התביעה, ככל שיוכחו.

צד ג' הגיש כתב הגנה מטעמו.

ביום 3.9.13 התקיים בפניי דיון במהלכו נשמעו עדויות הצדדים והעדים מטעמם, ולבסוף הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים בכתב. המבקשת הגישה את סיכומיה, לאחריה הוגשו סיכומי המשיבה. סיכומי צד ג' עוכבו, על פי בקשה שהוגשה, עד להכרעה בבקשה זו.

כאמור, בבקשה זו עותרת המבקשת להורות על סילוק הנספחים שצורפו לסיכומי המשיבה. לטענת המבקשת, נספחים אלה צורפו לראשונה על אף שלא הובאו בפני בית המשפט קודם לכן, לא בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, לא צוינו ברשימת גילוי המסמכים מטעמה, כמו כן לא הוגשו במהלך הדיון מיום 3.9.13.

המשיבה הגיבה לבקשה ולטענתה יש לדחותה שכן, הנספחים שצורפו לסיכומיה אינם בבחינת "שינוי חזית" ו/או צירוף ראיה חדשה. לדברי המשיבה, אחד הנספחים שהינו מכתב שנשלח על ידי מהנדס העירייה בעניין נשוא המחלוקת, צורף זה מכבר לכתב ההגנה כנספח א', והנספח השני שצורף לסיכומיה הוא ההסכם שנחתם בינה לבין צד ג' הוא ההסכם העומד בבסיס ההודעה שנשלחה לצד ג'. לטענת המשיבה, לכל אורך ההליך טענה ופרשה היא בפני בית המשפט את הטענה בדבר קיום הסכם זה המטיל, לכאורה, את האחריות לנזקים הנטענים על כתפי צד ג'. לדבריה, במסגרת החקירה הנגדית התייחס בא כוחה אל ההסכם אשר כלל לא הוכחש קיומו. יוצא אם כן, לשיטת המשיבה, כי אין בצירופו של ההסכם אלא לאמת את טענותיה, הוא אינו פוגם בסיכויי התביעה של המבקשת אלא חל רק ביחסים שבין המשיבה לבין צד ג'. לאור זאת, טוענת המשיבה כי, למבקשת לא ייגרם כל נזק ראייתי בצירוף הנספחים נשוא הבקשה, אשר אינם שנויים במחלוקת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, בהליך של סדר דין מהיר מצווים בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם רשימה של המסמכים המצויים ברשותם וכן העתק של כל מסמך שפורט ברשימה (תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עוד קובעות התקנות כי, מסמך שלא צורף על ידי בעל דין, לא יהא רשאי הוא להגישו כראיה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו (תקנה 114א לתקנות הנ"ל).

עו"ד משה קשת בספרו "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי" כרך ב' התשס"ז, עמ' 1156 מתייחס לסוגיה זו:

"ככלל, ניהול תקין של הליך דיוני מחייב לשמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, לרבות העיקרון, שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות. כך, עם סיום שלב זה יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. עם זאת, כאשר בית המשפט רואה, כי הגשת ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, ויש בה לסייע לו לעמוד על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, הוא עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001 (2) 1533)"

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי, הראיות שצורפו לסיכומי המשיבה הינם בבחינת ראיות חדשות אשר צורפו לראשונה בשלב זה כאשר היה ניתן בנקל לצרפן במהלך המשפט, ואפרט;

המסמך הראשון שנדרשתי לפסילתו הינו מכתב שנשלח, לכאורה, על ידי מחלקת הנדסה אצל המשיבה אל "מפעל בניאס" בעניין פינוי שצ"פ עקב ביצוע עבודות ניקוז. המשיבה טענה, כאמור, כי, מסמך זה צורף זה מכבר לכתב הגנתה, אולם לא מצאתי כי המדובר באותו מסמך שכן, המסמך האחרון מוען למר יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH אלקטרוניקה. על אף ששני המסמכים הופקו לכאורה באותו מועד ותוכנם מתייחס לביצוע עבודות ניקוז באותו שטח ובאותם המועדים, עם זאת, לאור השוני של הנמען, אין לראות במסמך שצורף לסיכומים כאותו מסמך שצורף לכתב ההגנה.

אשר למסמך השני שצורף לסיכומי המשיבה, המדובר בהסכם שנחתם, לכאורה, בין המשיבה לבין צד ג' בעניין ביצוע עבודות קבלניות בתחום שיפוטה המוניציפלי של המשיבה. אומנם הסכם זה אוזכר לא אחת על ידי המשיבה, צוין ברשימת המסמכים שצורפה להודעת צד ג' שהגישה המשיבה, נזכר במהלך הדיון שהתקיים בפניי ועלה במסגרת החקירה הנגדית של העד מטעם צד ג', עם זאת, היות והסכם זה לא הוגש לבית המשפט על ידי המשיבה בשום שלב, למעט בשלב הסיכומים, אין להתיר את הגשתו. הלכה היא כי, בעל דין אינו רשאי לצרף לסיכומיו בכתב מסמך, שלא הוגשה כראיה לפני בית המשפט, אלא אם קיבל היתר לכך (ע"א 4481/90 י' אהרון ואח' נ' ג. פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח', פ"ד מז(3) 439).

הלכה שהשתרשה בפסיקה היא כי, אמנם אין סדרי הדין מהווים מיטת סדום שבה קוצצין את ידיהם ורגליהם של בעלי הדין, אולם כדבריו של כב' השופט עציוני בע"א 103/71 יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר ואח', פ"ד כו 320, 325: "אין להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל הדין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה- מקיימן, אינו רוצה- אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה 'מיטת סדום', אך גם מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן".

לאחר שהגעתי למסקנה כי הנספחים שצורפו לסיכומי המשיבה הינם בבחינת ראיות חדשות, כאשר לא הונחה בפניי כל בקשה לצירופן, התוצאה היא כי אין להתיר את צירוף הנספחים הנ"ל בשלב זה של המשפט.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ואני מתעלם מהנספחים שצורפו לסיכומי המשיבה.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים ותיצור משימה למתן פסק-דין.