תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
20612-03-13
23/07/2013
|
בפני השופט:
יאיר דלוגין
|
- נגד - |
התובע:
איילון חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. אילנה זהבי 2. ביטוח ישיר איי.די.אי חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
עסקינן בתאונת דרכים מיום 7.10.12. התובעת עותרת לקבלת השבה של סכומים ששילמה למבוטחה, שרכבו היה מעורב בתאונה עם רכב הנתבעת 1. הנתבעים העותרים בתביעה שכנגד לחייב התובעת בנזקים שנגרמו להם עקב התאונה (התובעת 1 עותרת בעניין השתתפויות עצמיות ששילמה והתובעת 2 באשר ליתרת הנזקים ששולמו על ידה לתובעת 1 שהנה מבוטחת שלה).
לפי גרסת נהג רכב התובעת הוא החל לנסוע ברח' רופין לכיוון רח' סוקולוב בהרצליה. בפינת הרחובות הנ"ל ביקש לפנות ימינה. רכב הנתבעת 1 עמד על רח' סוקולוב ממש בסמוך לפינת הרחובות סוקולוב רופין כשחציו על המדרכה וחציו האחר על הכביש. כשהחל נהג התובעת את פנייתו ימינה לרח' סוקלוב הרגיש פתאום בום. נהג התובעת טוען כי הנתבעת 1 נסע אחורנית וכתוצאה מכך ארעה התאונה.
לפי גרסת הנתבעת 1, היא אמנם חנתה במקום הנטען, אולם רכב התובעת חנה על פינת הרחובות הנ"ל מאחוריה ובאלכסון ולא הגיע בנסיעה כטענת נהג התובעת. הנתבעת 1 אף טוענת כי ראתה את נהג התובעת נכנס לרכבו ולטענתה היא המתינה שהוא ייסע ואז הרגישה חבטה ברכבה. הנתבעת 1 טוענת כי לא נסעה לאחור.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מעדויות העדים, נחה דעתי כי יש לקבל את גרסת התובעת באשר לנסיבות קרות התאונה. עדותו של נהג התובעת הייתה אמינה עליי. כמו כן, יותר מתקבל על דעתי כי ההתנגשות ארעה עקב כך שהנתבעת 1 נסעה במעט לאחור, בדיוק בעת שרכב התובעת ניסה לפנות ימינה, מאשר כי רכב התובעת יפגע סתם כך ברכב הנתבעת 1 בעת שהאחרון עומד במקומו. הנתבעת 1 גם הודתה כי לצורך יציאה ממקום חנייתה הייתה חייבת היא לנסוע אחורנית (אם כי הכחישה שהספיקה לעשות כן לפני ההתנגשות). נהג התובעת הכחיש נמרצות את גרסת הנתבעת 1 באשר למיקום חניית רכבו קודם לתאונה וענה על כך "להד"ם" ובכלל היה יותר אסרטיבי בעדותו לגבי תיאור הנסיבות. עדותה של הנתבעת 1 הייתה מעורפלת לגבי מיקום הנזקים ברכבה.
על רקע קבלת גרסת נהג התובעת לתאונה, אני מוצא את הנתבעים כאחראים באופן מלא לתאונה, שכן רכב התובעת נסע כדין בדרך ובעת פניה ימינה נפגע אך בשל נסיעת הנתבעת 1 לאחור, דבר שלא יכול היה לצפות בנסיבות. חובת הזהירות הראשונה והמוגברת חלה על הנתבעת 1 שנסעה לאחור. כאמור, לא מצאתי מקום לחייב את התובעת ברשלנות תורמת כלשהי בנסיבות.
לפיכך, ומשלא הועלו טענות מצד הנתבעים ביחס לנזקי רכב התובעת, התביעה מתקבלת במלואה. מנגד, התביעה שכנגד נדחית. בהתאם, ישלמו הנתבעים באמצעות נתבעת 2 לתובעת סך של 16,387 ש"ח צמוד מיום 9.1.13 בתוספת שכר העד כפי שנפסק וכן אגרת המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 11.8%. הכל לתשלום תוך 30 יום.
ניתן היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בלשכתי.