פסק דין
ההליך
1.בפני תביעת שיבוב להחזר תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטח, מר איבי טבצ'י (להלן: "המבוטח" או "טבצ'י") בשל גניבת סך של 100 ₪ ותכשיטים: שעון יד ושתי טבעות זהב משובצות יהלומים (להלן: "התכשיטים"). לפי הטענה התכשיטים נגנבו ביום בו עברה משפחת טבצ'י דירה, והתביעה הוגשה נגד מי שהיה אחראי על אריזת תכולת הדירה והעברתה למקומה החדש.
2.אין טענה שהנתבע אישית היה מעורב בגניבת התכשיטים; הטענה היא שהוא מסר לאדם זר את הפרטים אודות מעבר הדירה, ואותו אדם הוא שביצע את הגניבה. הנתבע טוען שכלל לא הוכח מי הגנב, ומכל מקום, אם אכן אותו אדם הוא שביצע את מעשה הגניבה, יש לראות במעשיו הפליליים, כגורם זר מתערב.
3.מטעם התובעת העידו שני בני הזוג טבצ'י; השמאי, מר צביקה הרשקו, שערך חוות דעת שמאית לעניין ערך הרכוש שנגנב; והגב' חיה ברשצקי, פקידה במחלקת התביעות של התובעת. כל העדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ונחקרו על תצהיריהם. הנתבע העיד בעצמו.
העובדות
4.וזה סיפור המעשה, שבעיקרו אינו שנוי במחלוקת.
המבוטח ואשתו שכרו את שירותיו של הנתבע לשם אריזת תכולת דירתם והעברתה לדירה אחרת, תמורת תשלום סך של 5,544 ₪ כולל מע"מ (ראה טופס הצעת מחיר/הזמנה להעברת תכולה, ת/4, והחשבונית שצורפה לתצהירה של עינב טבצ'י, אשתו של המבוטח). השם המסחרי באמצעותו התקשר הנתבע עם הזוג טבצ'י הוא "המסבל", אך אין מחלוקת שהנתבע אישית הוא העומד מאחורי השם המסחרי "המסבל".
מועד העברת הדירה נקבע ליום 25.05.08 שעה 08:00 – 08:30 (עדות הגב' טבצ'י עמ' 10 שורות 20 – 21; סעיף 2 לכתב ההגנה). באותו היום בסביבות השעה 07:15 בבוקר, התייצב בבית משפחת טבצ'י, אדם המכונה "אברהם" (להלן: "אברהם") והציג עצמו כעובד של הנתבע שנשלח על ידו להתחיל במלאכת האריזה (סעיף 5 לתצהיר הגב' טבצ'י). אברהם סייר תחילה בדירה ולאחר מכן ביקש שקיות ניילון כדי להתחיל לארוז (סעיפים 6 – 7 לתצהיר גב' טבצ'י). לאחר כ – 45 דקות הוא עזב את הדירה בטענה שהוא צריך להביא דבר מה לאשתו, והבטיח לשוב (סעיף 9 לתצהיר גב' טבצ'י). בסביבות השעה 08:00 בבוקר, הגיע הנתבע לבית המשפחה, ובני הזוג סיפרו לו שכבר הגיע עובד שלו שהחל לארוז בשקיות ניילון, אך הוא הלך. הנתבע הופתע מהדברים, ניסה ליצור קשר טלפוני עם אברהם, אך ללא הועיל (סעיף 10 לתצהיר גב' טבצ'י). כעבור זמן מה נתברר שנגנבו שטר של 100 ₪ וכן תכשיטים, והנתבע שב וניסה להשיג טלפונית את אברהם (סעיפים 11 – 16 לתצהיר גב' טבצ'י). לאחר שהוא לא הצליח להשיגו, הוא המליץ לבני הזוג להגיש תלונה במשטרה (סעיף 18 לתצהיר גב' טבצ'י).
מר טבצ'י הגיש תלונה במשטרה, אך הגנב לא נתפס והתכשיטים לא הוחזרו (עותק התלונה צורף לתצהירו). לפיכך שילמה התובעת למבוטח את ערך הפריטים שנגנבו, בניכוי השתתפות עצמית, בסך כולל של 26,138 ₪ (ראה צילום ההמחאה, נספח ב' לתצהיר מר טבצ'י; סעיפים 9 – 10 לתצהיר עדותה הראשית של פקידת מחלקת התביעות ונספחים ב' ג' לתצהירה). מכאן התביעה.
מתברר שמספר ימים לפני מועד העברת הדירה טלפן לנתבע אדם, הציג עצמו בשם אברהם, וביקש לעבוד אצלו. הנתבע מסר לאותו אלמוני את פרטי משפחת טבצ'י, סיפר לו שבתאריך 25.05.08 הם עתידים לעבור דירה, מסר לו את הכתובת, וקבע להיפגש עימו בדירה בשעה 08:00 בבוקר. אומנם בכתב ההגנה הוכחשו חלק מהטענות (סעיף 8 לכתב ההגנה), אך בעדותו חזר בו הנתבע מהכחשתו והודה שהוא מסר לאותו אדם את הפרטים המלאים על מעבר הדירה, לרבות שם, כתובת, ותאריך, וגם קבע עימו פגישה באותו המקום (עמ' 18 שורות 20 – 31; עמ' 20 שורות 31 – 32). פגישה שכזו לא התקיימה, אך כאמור, אדם העונה לשם אברהם התייצב בדירה כשעה קודם לכן, החל לארוז, נטל את שנטל, ונעלם.
זהות הגנב
5.עיקר המחלוקת בין הצדדים היא לגבי אחריותו של הנתבע למעשה הגניבה. עם זאת יש גם מחלוקת עובדתית לגבי זהות הגנב; הנתבע טוען שלא הוכח שהאדם עימו הוא קבע, הוא אותו אדם שהתייצב בבוקרו של יום 25.05.08 בבית משפחת טבצ'י, ובהחלט יתכן שמדובר באדם אחר שידע על כוונת בני הזוג לעבור דירה באותו היום, מה גם שבני הזוג פנו למספר חברות הובלה, טרם ההתקשרות עימו.
6.בחנתי את מכלול העדויות והראיות, והגעתי למסקנה שהתובעת הוכיחה כנדרש שאותו אברהם שהתייצב בבית משפחת טבצ'י בבוקר יום 25.05.08 והחל לארוז את החפצים, הוא אותו אדם עימו שוחח הנתבע מספר ימים קודם לכן, ועימו הוא קבע להיפגש בבית המשפחה בשעה 08:00 בבוקר. מספר טעמים לדבר.
ראשית, האדם שהגיע לבית המשפחה הציג עצמו בשם "אברהם" (ראה הודעת מר טבצ'י במשטרה, שורות 12 – 13) וגם האדם שהתקשר עם הנתבע הציג עצמו בשם זה (ראה הודעת הנתבע במשטרה, שורה 2, נ/1). שנית, אותו אברהם שהופיע בבית משפחת טבצ'י טען שהוא עובד של הנתבע. גם אם אנשים נוספים ידעו על הכוונה לעבור דירה, לא סביר שאדם זר ידע שההתקשרות נעשתה לבסוף עם הנתבע, ושיציג עצמו כעובדו, אילולא היה בידו מידע שכזה. שלישית, אין סבירות בטענה שאדם אחר, גם אם ידע על הכוונה לעבור דירה, יתייצב בדירה ויתחיל לארוז, מבלי לחשוש שיופיע לפתע האורז "הנכון". מאידך, אם הנתבע קבע עם אותו אדם בשעה 08:00 הוא לא חשש להתייצב בשעה מוקדמת יותר. רביעית, העובדה שאותו אברהם נעלם דווקא סמוך לשעה 08:00 מעידה שהוא ידע שהחל משעה זו, הנתבע אמור להגיע. חמישית, אם אמנם אותו אברהם אינו אותו אדם עימו הנתבע קבע, ניתן היה לצפות שבשעה 08:00 יתייצב אדם נוסף. אלא שאף אדם אחר לא הגיע, וגם מכאן עולה שהאדם שהגיע מוקדם יותר הוא אותו אדם שאמור היה להתייצב מאוחר יותר. שישית, הנתבע העיד שהוא דיבר עם אותו אברהם פעמים מספר בטלפון (עמ' 21 שורות 3 – 5). והנה דווקא לאחר הגניבה הוא נעלם ושוב לא היה זמין טלפונית.
המסקנה המתבקשת היא שהאדם שהתייצב בבית משפחת טבצ'י בסביבות השעה 07:15 בבוקר והחל במלאכת האריזה, הוא אותו אדם עימו הנתבע שוחח מספר ימים קודם לכן. ומכאן שמי שגנב את התכשיטים הוא אותו אברהם, עימו הנתבע קבע פגישה בבית משפחת טבצ'י.
התרשלות הנתבע כלפי המבוטח
7.אין מחלוקת שלא הנתבע אישית ולא מי מעובדיו ביצעו את מעשה הגניבה. אין גם מחלוקת שאותו אברהם לא היה עובד של הנתבע, ולפיכך אין לנתבע אחריות שילוחית למעשיו, מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין. השאלה היא אם הנתבע חב אישית מכוח מעשיו ומחדליו שלו, לנזק שנגרם.
8.הנתבע התקשר עם בני הזוג טבצ'י בהסכם להעברת הדירה ואריזת תכולתה. הסכם זה, מחייב את שני הצדדים לקיים את שהוסכם ביניהם בין במפורש ובין במשתמע. מכוחו של הסכם זה גם חלה על הנתבע חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי משפחת טבצ'י.
במסגרת ההסכם התחייב הנתבע לארוז את תכולת הדירה ולהעבירה לדירה החדשה, וכך ניתנה לו ולכל מי שבא מטעמו, גישה ישירה ובלתי אמצעית לכל רכוש המשפחה. ולא רק גישה בלתי אמצעית לרכוש ניתנה לו, אלא גם האפשרות ל"התעסק" ברכוש, לסדרו בארגזים, ולהעבירו ממקום למקום. בנסיבות אלו אין קושי ממשי בביצוע מעשה גניבה, על כן החשש מפני ביצוע שכזה הוא רב. דומה ששני הצדדים היו מודעים לכך, הגב' טבצ'י העידה שהיא פנתה למספר מובילים טרם התקשרותה עם הנתבע (עמ' 9 שורות 26 – 27), וגם הנתבע העיד שהגב' טבצ'י היא: "פרפקציוניסטית. היא עשתה סקר שווקים עם מיליון מובילים. היא קיבלה המלצות. היא חקרה אותי איך אני מעביר דירה. שעה שלמה היא ישבה וחקרה" (עמ' 20 שורות 15 – 17). הנתבע העיד על עצמו שהוא בוחן היטב כל עובד ועובד טרם הכנסתו למעגל העבודה: "סבל שמתקבל אצלי לעבודה, לא נכנס להעברות דירה לפחות חודשיים. סבל שמתקבל אצלי לעבודה זה רק חבר או בן משפחה של סבל אחר. ..... פועל שלי חדש, אני עובד בקריסטל, באמישרגז, עובד חדש שלי רק לשם הוא נכנס, לחלוקת תנורים וכאלה. לבתים הוא לא יכנס" (עמ' 19 שורות 3 – 8).