אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איטח נ' חמודה ואח'

איטח נ' חמודה ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
48228-12-12
19/03/2013
בפני השופט:
עמית רוזינס

- נגד -
התובע:
אבישי איטח
הנתבע:
1. עבדאללה חמודה
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 2.9.07. הנתבע 1 הוא נהג המכונית שפגע בתובע והנתבעת 2 מבטחת המכונית הפוגעת.

עפ"י כתב התביעה, נגרמו לתובע נזקים כדלקמן: אובדן מלא של האופנוע בו נסע בסך 25,200 ₪; שכ"ט שמאי על סך 1,617 ₪; הוצאות גרירה בסך 1,027 ₪; הוצאות, טרדה והפסד ימי עבודה בסך 1,000 ₪; הפרשי הצמדה וריבית בסך 12,038 ₪; שכ"ט בגין טיפול בתביעה קטנה שהגיש ואשר נמחקה בסך 580 ₪; וסה"כ 41,462 ₪.

לפני הגשת תביעה זו הגיש התובע תביעה דומה בבית המשפט לתביעות קטנות. לאחר שהוברר במהלך הדיון בתביעה כי לא היה בידו של התובע להציג אסמכתא לבעלותו על האופנוע שנפגע בזמן התאונה וכי בזמן התאונה היה האופנוע נמצא בבעלותה של חברה בע"מ, נמחקה התביעה.

לאחר שנמחקה התביעה הקטנה שלח התובע לנתבעת 2, מכתב דרישה לשלם לו את נזקיו כמפורט לעיל. הנתבעת הסכימה לשלם את שדרש, למעט 1,000 ₪ עבור הוצאות טרדה והפסד ימי עבודה, 2,842 ₪ בגין רשלנות תורמת ו- 7,491 ₪ ריביות (מתוך הסכום שנדרש עבור הפרשי הצמדה וריבית שולמו 4,547 ₪ הפרשי הצמדה בלבד). סה"כ שילמה הנתבעת 2 לתובע 30,129 ₪.

לאחר הנ"ל הוגש כתב התביעה, במסגרתו דורש התובע לחייב את הנתבעת לשלם את ההפרש בין סכום הנזקים שנגרמו לו לבין הסכום ששולם לו. רובו הגדול של כתב התביעה עוסק, בשלילת טענת הנתבעת בדבר קיומה של רשלנות תורמת. עוד טען התובע בכתב התביעה בעניין זכאותו לגבי ריבית על הנזק שנגרם לו וכן לגבי זכותו לקבל הוצאות כלליות בדרך של אומדנה אף ללא הצגת אסמכתאות להוכחות ההוצאות שנגרמו לו. כן דרש התובע לשלם לו 1,755 ₪ עבור הטיפול בדרישה לתשלום ששלח לחברת הביטוח, הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום (46 ₪) וכן ריבית עונשית (134 ₪), וסה"כ 13,268 ₪.

במהלך הישיבה המקדמית, הודיע ב"כ הנתבעת כי היא חוזרת בה מהטענה בדבר רשלנות תורמת וכי היה ומדובר בטעות. בהתאם, הסכימה הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 2,842 ש"ח אשר קוזז מדרישת התשלום שלו בשל אשם תורם וכן לשלם לו החזר אגרת משפט ושכ"ט עו"ד מינמאלי.

המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא לעניין דרישת התובע לקבל ריבית על מלוא סכום הנזק מיום התאונה. כן טענה הנתבעת כי אין התובע זכאי לקבל פיצוי עבור עוגמת נפש ונזקים כלליים אחרים שלא הוכחו באסמכתאות. לטענת הנתבעת, חובתו של התובע לפעול למען הקטנת הנזק, חלה גם על הריבית. מקום שניתן היה להגיש את התביעה קודם, ולחסוך את עלויות הריבית, מוטל היה על התובע לעשות כן והשתהות מצידו למשך 5 שנים, איננה מצדיקה לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא הריבית לתקופה זו.

מנגד, טען ב"כ התובע כי עפ"י ההלכה, אובדן הריבית על סכום הנזק מהווה חלק מהנזק הנובע מכך שהכסף לא היה בידיו של התובע והתובע זכאי לקבל את מלוא הריבית לכל התקופה מאז התאונה ועד היום. עוד טען ב"כ התובע, כי הנתבעת חזרה בה מהטענה בגין אשם תורם, לא בגין טעות, אלא במסגרת ניסיון להקטין את התשלום לתובע "בשיטת מצליח", ורק לאחר שראתה שאין לניסיון סיכוי, חזרה בה הנתבעת מהטענה. בהקשר זה טען כי מן הראוי לחייב את הנתבעת בהוצאות לדוגמא.

שני הצדדים הסכימו על מתן פסק דין בהתבסס על כתבי הטענות וטיעוני הצדדים בבית המשפט, ללא צורך בשמיעת ראיות.

דיון והכרעה:

לעניין רשלנות תורמת

עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם מגלה כי טענת הנתבעת בעניין קיומה של רשלנות תורמת מצידו של התובע, היתה אכן משוללת יסוד. עניין זה אף הוכרע בפסק דין חלוט, המהווה מעשי בית דין (בת"ק 10227-09-10), בדיון אשר התקיים במסגרת תביעה שהגיש הנתבע 1 נגד התובע. שם נקבע, כי כל האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1. כמו כן, במסגרת התביעה שהגיש התובע בבית המשפט לתביעות קטנות ואשר נמחקה כאמור, הגישה הנתבעת 2 כתב הגנה בו הודיעה כי אין היא חולקת על אחריותו של הנתבע 1 לתאונה ודברים אלה מהווים השתק עילה מלטעון אחרת.

אשר על כן, נכון עשתה הנתבעת 2, שחזרה בה מטענה זו, וטענתה כי טעתה בעניין יכולה להתפרש כטעות בשיקול הדעת. משמתייתר הצורך לדון בסוגיה זאת, אינני רואה מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות לדוגמא ולא בריבית עונשית, ודי אם אחייבה בהוצאות משפט רגילות בגין עצם הצורך לנהל את ההליכים המשפטיים.

לעניין הריבית

"ככלל, יש לפסוק הפרשי הצמדה וריבית מיום היווצר החוב ולא ממועד מאוחר יותר, שכן כך מובטח שהחוב יוחזר במלואו בערכו הריאלי, והנושה יעמוד באותו מצב שבו עמד אילו הוחזר החוב ביום פירעונו. הריבית מפצה את הנושה על אי-שימוש בכסף שהיה צריך להיות בידיו והיה בידי אחר. רק במקרים יוצאים מן הכלל ובנסיבות מיוחדות יפסוק בית המשפט הפרשי הצמדה וריבית ממועד מאוחר יותר מהמועד שבו נולדה עילת התביעה (ראה: ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן ואח' [1], בעמ' 344, וכן ע"א 172/86 בוחבוט נ' וינינגר [2]). כך גם לגבי תגמולי ביטוח: אותם יש להצמיד ליום קרות מקרה הביטוח ולהעניק ריבית בגין התקופה שחלפה עד התשלום בפועל (ראה ע"א 17/82 מגדל בנין, חברה לביטוח בע"מ נ' יקב הגליל, יוסף גולד ובנין בע"מ [3]). אף שחוק חוזה הביטוח איננו חל בענייננו, ראוי להעיר, כי גם בחוק זה נקבע שעל תגמולי הביטוח ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות מקרה הביטוח. המכבסה השתהתה אמנם בהגשת תביעתה, אולם שיהוי כזה, כשלעצמו, אין בו כדי לשלול מהזוכה הפרשי הצמדה וריבית על הסכום שזכה בו, מה עוד שבית המשפט קמא לא ציין מדוע נשללו אלה (לעניין פסיקת ריבית והצמדה מיום היווצרה של עילת התביעה ראה ד' קציר, פסיקת ריבית, הצמדה ושיערוך (תמר, תשנ"ו) 146, 142, 775)." (ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פד נ (3) 744 (1996))

במקום אחר כתבתי בעניין זה:

"עם זאת, אין במטרת החוק כאמור כדי לאפשר לתובעת לאלץ את הנתבעת לתפקד כבנק, המחויב בתשלום ריבית על פקדונות, העשויה להיות גבוהה מהריבית המקובלת בתחום הבנקאות להפקדות של סכומים לתקופות בלתי ידועות ובלתי קצובות.

ככל נזק אחר, גם לגבי אובדן הריבית על הכסף שלא היה בידה, מוטלת על התובעת החובה לפעול באופן סביר להקטנת הנזק, ולהגיש את תביעתה ללא דיחוי ושיהוי שאינם מוצדקים." (תא"מ (חי') 28622-02-10 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (8/2/2013))

במקרה הנדון אינני לנכון לחרוג מהכלל ולשלול מהתובע את הזכות לקבל את מלוא הריבית החוקית. השיהוי בין מועד התאונה למועד הגשת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, אז נודע לנתבעת כי היא אמורה להיתבע בגין הנזקים הנטענים בכתב התביעה, היה של כארבע וחצי שנים. התובע טען כי נפגע קשה בתאונה, נזקק לתקופה ארוכה של שיקום ונקבעה לו נכות של 30% בגינה. בשל כך ומשום שלא חשב שהוא יכול לתבוע את הנתבע בטרם סיום ההליך אשר במסגרתו תבע הנתבע 1 את התובע (שהחל בחודש ספטמבר 2010 כשלוש שנים לאחר התאונה), לא פעל להגשת התביעה קודם לכן. בנסיבות העניין אני מוצא את התנהלותו של התובע סבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ