אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איחסאן כנג' נ' אמנה מוחמד נסאר ואח'

איחסאן כנג' נ' אמנה מוחמד נסאר ואח'

תאריך פרסום : 11/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
2057-07
21/12/2010
בפני השופט:
נבילה דלה מוסא

- נגד -
התובע:
איחסאן כנג'
הנתבע:
1. אמנה מוחמד נסאר
2. מחמוד סאלם נסאר
3. עאמר סאלם נסאר
4. חאפז סאלם נסאר
5. אנוור סאלם נסאר
6. פאדי חאפז נסאר

פסק-דין

פסק דין

התביעה

1.זוהי תביעה לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים ממושכר, המהווה חלק מבניין הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקה 18 בגוש 16524 בנצרת, בו מנוהל עסק של מסעדה בשם "מסעדת אלסלאם" (להלן: "המושכר").

2.התובע הוא הבעלים של המושכר. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה אלמנתו של המנוח סאלם נסאר ז"ל, אשר היה דייר מוגן במושכר (להלן: "המנוח"). הנתבעים 5-2 הם ילדיו של המנוח, והנתבע 6 הוא נכדו.

לאחר פטירת המנוח, בשנת 1985, קיבלה הנתבעת את זכויות הדיירות המוגנת שהיו לו במושכר, וזאת מכוח סע' 23 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972.

בחודש אוקטובר 1993 נכרת הסכם בין התובע לנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1), לפיו הוסדרה מערכת היחסים בין שני הצדדים ביחס למושכר, לרבות מעמדה של הנתבעת במושכר כדיירת מוגנת (להלן: "ההסכם").

3.לטענת התובע, הנתבעת הפסיקה לנהל במושכר את העסק שניהל המנוח, והעבירה את זכויות השכירות ו/או ניהול ו/או הפעלת המסעדה במושכר לגורמים אחרים, הם הנתבעים 6-2, וזאת ללא קבלת הסכמתו. עוד נטען, כי ב-10/08 הנתבעים, או מי מהם, השכירו בשכירות משנה ו/או מסרו חזקה בחלק מהמושכר לצד ג', אשר ניהל בו חנות למכירת דברי מזון (להלן: "החנות"). בחודש 12/2008, שוב פעם, הושכר אותו חלק מהמושכר ו/או נמסרה החזקה בו לצד ג' אחר, אשר ניהל בו עסק למכירת דברי קוסמטיקה ובשמים, וזאת ללא הסכמת התובע וחרף התנגדותו. לצורך הכשרת החלק הנ"ל של המושכר לחנות, בוצעו במושכר שינויים מבניים, ללא הסכמת התובע, על ידי סגירת דלת פנימית בתוך המושכר ופתיחת דלת חיצונית בחזית המושכר.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את הוראות סע' 26 לחוק הגנת הדייר, הן בהקשר של ניהול העסק והן בהקשר של השכרתו לצד ג', ובכך איבדה את מעמדה כדיירת מוגנת. עוד נטען כי הנתבעת הפרה את תנאי סע' 6 להסכם הפרה יסודית בכך שהעבירה את זכויות הדיירות המוגנת לבניה, הנתבעים, ואף לנכדה, הנתבע 6, וכן בביצוע שינויים יסודיים במושכר ללא הסכמת התובע. התנאים הנ"ל שהופרו הם תנאים יסודיים לפי ההסכם ונקבע כי הפרתם מקימה עילת פינוי.

תיקון כתב התביעה

4.יש לציין, כי התביעה המקורית הוגשה, ביום 27/02/07, כשעילת הפינוי הנטענת הייתה העברת זכויות הנתבעת במושכר לנתבעים 2-6 או מי מהם. לאחר הגשת כתב ההגנה המקורי, ותוך כדי ניהול התביעה, נודע לתובע כי הנתבעת או מי מהנתבעים השכירו חלק מהמושכר לצד ג' אשר ניהל בו את החנות למכירת דברי מזון. ב"כ התובע שלח לנתבעות, באמצעות ב"כ, מכתב בעניין שבעקבותיו החנות נסגרה. בהמשך ב-12/08, הושכר אותו חלק של המושכר לצד ג' נוסף שניהל בו עסק של דברי קוסמטיקה ובשמים, כמו כן בוצעו השינויים במושכר לצורך הכשרתו לניהול אותה חנות. בעקבות האמור תוקן כתב התביעה ונוספו עילות הפינוי בגין ההפרות הנ"ל.

לעובדה זו חשיבות, כפי שיובהר בהמשך מאחר והיא מלמדת על התנהלות הנתבעים במושכר, אשר גם לאחר הגשת כתב התביעה, המשיכו לנהוג בו מנהג בעלים תוך התעלמות מזכויותיו של התובע כבעלים.

ההגנה

5.הנתבעים אינם חולקים על העובדה, כי הנתבעת היא הדיירת המוגנת במושכר וכי היא חתמה על הסכם השכירות עם התובע בשנת 1993. הנתבעים 2-6 אינם טוענים כי הם או מי מהם הינו דייר מוגן במושכר, אלא כולם תמימי דעים כי זכויות הדיירות המוגנת הן של הנתבעת בלבד. לטענתם, מאז ומתמיד, העסק היה עסק משפחתי שמנוהל על ידי הנתבעת ושאר בני המשפחה, בידיעת התובע ומבלי שהלה השמיע טענה כלשהי בעניין. הזכויות במושכר מעולם לא הועברו לצד ג'. בעסק מנוהלת מסעדה, והחלק שנטען כי הושכר לצד ג' לניהול חנות לדברי מזון ואחר-כך לקוסמטיקה אינו חלק מהמושכר, וכי יש לנתבעים זכות לעשות בחלק זה כל שימוש שיחפצו בו, לרבות השכרתו לצד ג'. הנתבעים הכחישו כי ביצעו שינויים כלשהם במושכר, מלבד "שינויים קטנים" לצורך התאמת המבנה לצורכי העסק.

דיון

6.מטעם התובע העיד התובע עצמו. כמו כן, הוגש תצהיר עדות ראשית של בנו, נאיל כנג' (ת/2). מטעם הנתבעים העידו הנתבע 3 - עאמר סאלם נסאר, הנתבע 4 - חאפז נסאר והנתבע 6 - פאדי נסאר.

האם הנתבעת ממשיכה לנהל אותו עסק במושכר

7.כאמור, אין חולק כי הנתבעת היא דיירת מוגנת במושכר מכוח סע' 23 לחוק הגנת הדייר כפי שאף עולה מההסכם משנת 1993.

סעיף 26 לחוק הגנת הדייר קובע:

"לא יהיה לדייר לפי סעיפים 23 עד 25 אלא מי שמוסיף לנהל במושכר, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו, ולא השכירו, כולו או מקצתו."

המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלה אם הנתבעת ממשיכה לנהל במושכר, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים (ילדיה או נכדה), עסק של מסעדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ