איזקוביץ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי עתירת אסיר של העותר, שהוא אסיר המבצע עבודות שירות, המבקש לאשר לו לצאת את הארץ לאוקראינה כדי להשתטח על קברו של הרבי נחמן מברסלב באומן, בימי ראש השנה.

2.לטענת העותר , בקשה זו נדחתה על ידי הממונה,על אף שעקרונית אינו מתנגד לה, בטענה של חוסר סמכות ומכאן עתירתו .

3.המשיבה צודקת בטענתה כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר שהוגשה לבית משפט זה במקום לבית המשפט המחוזי בחיפה , שהוא המוסמך לדון בעתירה לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר,לאור מקום קיומן של עבודות השירות בעיר חדרה.

4.לגוף העניין אומר, שמכוח חזקת התקינות המנהלית, מקובלת עליי טענת המשיבה לאחר שבדקה את טענות העותר עם הממונה על עבודות השירות , כי העותר כלל לא הגיש בקשה לממונה על עבודות השירות. כלל הוא בדין המנהלי ,שרק לאחר דחיית הבקשה שהוגשה לממונה , יכול העותר להביא עתירתו בפני בית המשפט.

5.לעניין זה יש להפנות גם לסעיף 51 ז (ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ולתקנה 10 לתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות ), התשמ"ח – 1987 הקובעים במפורש את סמכותו של הממונה לאשר לאסיר בעבודות שירות היעדרות מעבודתו. גם מטעם זה לא מתקבלת על הדעת טענת העותר, כי הממונה השיב לו, לדבריו, כי הוא,אמנם, אינו מתנגד לבקשה אך אינו מוסמך להיעתר לה.

6.מטעמים אלה, של חוסר סמכות מקומית ושל העדר מיצוי הליכים, נדחית העתירה על הסף.

7.למעלה מן הצורך אעיר, כי לגופו של עניין אינני סבור כי ניתן לומר באופן קטגורי שאין לאפשר לאדם המרצה עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות לצאת את הארץ למטרות אישיות כאלה ואחרות בכפוף להמצאת ערבויות מתאימות.שכן , החוק והתקנות האמורות אינם שוללים אפשרות להתיר לאסיר בעבודות שירות נסיעה לחו"ל ובלבד שיעמוד בהוראת תקנה 10 האמורה. כך למשל, ניתן להלום מצב שבו אדם נדרש לצאת לחו"ל מסיבות של אבל משפחתי או להבדיל חתונה וכיוצ"ב.

8.לטעמי, ההפניה של ב"כ המשיבה לדברי כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 1781/07, אינה רלוונטית לענייננו.אכן כפי שנאמר באותו עניין : "כפי שאסיר אינו יכול לצאת לחופשה לפי רצונו, כך אין עובד השירות יכול להעדר בכל עת שיחפוץ, תהיה הסיבה אשר תהיה". פשיטא, שלפי החוק והתקנות לעיל, כפופה יציאה לחופשה של אסיר בעבודות שירות לאישורו של הממונה על עבודות השירות, אשר לפי תקנה 10( ב ) האמורה, יכול לאשרה מסיבה מיוחדת שתראה לו ובלבד שהיעדרותו של האסיר לא תעלה על 10 ימים רצופים. ברור מכאן, שהממונה הוא שצריך להשתכנע בקיומה של "סיבה מיוחדת" ולאשר גם את עיתוי החופשה ואין העובד יכול לדרוש לצאת לחופשה מסיבה ובעיתוי שייראו לו. שהרי אסיר בעבודות שירות ,כמו עובד שאינו אסיר בכל מקום עבודה, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט על יציאה לחופשה ללא אישור הממונה עליו.

9.בנוסף ,לטעמי , באופן עקרוני, החוק ,כפי שהוא, אינו שולל היתר לאסיר בעבודות שירות לצאת לחו"ל,בכפוף לאישור הממונה ומסיבה מיוחדת שתיראה לממונה , כל עוד לא נכלל צו האוסר את היציאה מן הארץ בגזר הדין שהטיל את עבודות השירות.אולם, כאמור, דברים אלה נאמרים בבחינת למעלה מן הצורך.

10.לפיכך, נדחית העתירה על הסף.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.