איזנבאום נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ

החלטה

1. מבוא

לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), שעניינה גביית תמלוגים בגין השמעת מוסיקה מוקלטת בחדרי הארחה (צימרים) שבבעלות המבקש והמבקשים להצטרף לבקשת האישור (להלן: "הקבוצה התובעת") המנהלים כל אחד מהם, בנפרד, עסק של אירוח בצימרים הבנויים על חלקותיהים במושב חד-נס שברמת הגולן.

עיקר טענות המבקש הוא, כי המשיבה מחייבת את הקבוצה התובעת בתמלוגים ביתר ושלא כדין. על כן מבוקש ליתן צו המורה למשיבה לחדול מגביית התמלוגים שנתיים ולחייבה בהשבת תמלוגים שגבתה בשנים שקדמו להגשת בקשת האישור, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום גבייתם ועד ליום השבתם.

המבקש העריך את סכום התביעה הכולל לסך 18,000,000 ₪. לטענתו המשיבה דרשה תשלום מכ- 60% מבלי הצימרים שבבעלות פרטית ברחבי הארץ שמספרם מגיע ל- 9,000 (סה"כ כ- 5,400 פניות), לפי דמי תמלוגים שנתיים בסך 2,217 לשנה, במכפלת שלוש שנים משנת 2010 ועד 2012 כולל.

2. רקע עובדתי

א. המבקש וכל אחד מחברי הקבוצה התובעת הם בעלי חלקות במושב חד נס, המפעלים, כל אחד על חלקתו, עסק של חדרי הארחה (צימרים), הכוללים יחידה אחת עד ארבע יחידות.

ב. המשיבה הינה תאגיד, לה המחו בעלי זכויות ביצירות מוזיקליות את זכויותיהם, על מנת שתאכוף את זכויות היוצרים על ידי מתן רישיונות השמעה כוללים המאפשרים לבעל הרישיון להשמיע כדין כל יצירה שהזכויות להשמעה הפומבית הותרו לו על ידי המשיבה. המשיבה עוסקת בגביית תמלוגים מן המשתמשים, אכיפת הזכויות על המפרים, וחלוקת תמלוגים שנגבו בין בעלי הזכויות החברים בה.

ג. ביום 23.5.11 קיבל המבקש מכתב מהמשיבה אשר המציע לו לרכוש "רישיון שמיכה שנתי לביצוע פומבי", אשר כולל ביצוע פומבי להקלטות מוזיקליות של חברי הפדרציה ומיוצגיה לשנת 2010 בבית העסק שלו. כאופציה חלופית נכתב, באם אינו מעוניין ברישיון השמיכה היא לפעול להסדרת רישיון נפרד ספציפי מאחת מחברות התקליטים.

למכתב צורפה דרישת תשלום מס' 53670 לשנת 2011, אשר מופנית לעסק המבקש "בוטיק צימר טל וטל", בגין השמעת מוזיקה מוקלטת בחדרי הארחה/בתי מלון 1-10 חדרים, בסך 2,217 ₪ כולל מע"מ.

ד. ביום 27.6.11 קיבל המבקש מכתב נוסף ובו התראה לפני פנייה לבית המשפט המוסמך במידה ולא ישולמו דמי הרישיון תוך 60 ימים ממועד קבלת המכתב.

ה. ביום 13.7.11 פנה המבקש למשיבה במכתב ובו טען כי דרישת התשלום אינה חוקית. שכן לאור קביעת בית הדין להגבלים עסקיים ה"ע 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (פסק דינו של כב' השופט עדיאל), אשר דן בסוגיית גביית תמלוגים בגין שימוש ברדיו וטלויזיה בחדרי מלון, על פי פסק דין זה המשיבה אינה רשאית לדרוש תשלום תמלוגים בגין השמעת יצירות בחדרי האורחים בבתי המלון.

ו. במכתב מיום 13.9.11 השיבה המשיבה כי היא גובה תשלום תמלוגים עבור רישיון להשמעה פומבית בחדרי מלון מזה שנים ארוכות במסגרת הסכמים שונים שנחתמו בינה לבין התאחדות בתי המלון. חדרי אירוח, כמו גם בתי מלון, מהווים מקום בילוי עסקי, ובמסגרת השירותים שמעניקים במקומות אלו נהנים האורחים מגישה חופשית לטלויזיה, לרבות ערוצי המוזיקה וגם למערכות השמעה ותקליטורים הנמצאים בחדרי אירוח רבים ולעיתים אף גישה לאינטרנט.

עוד נכתב שם, כי בחדרי האירוח שמפעיל המבקש מושמעת באופן תדיר מוסיקה מוקלטת שלמשיבה זכויות בה. כבעל העסק עליו לקבל את רשות כל בעלי זכויות היוצרים במוסיקה המוקלטת בטרם השמעתה בפומבי. שאם לא כן, הוא מפר את זכויות היוצרים של בעלי הזכויות. אין בתשלום לספק שירות הכבלים או הלווין כדי להסדיר את התשלום לתאגידי הזכויות.

באשר לקביעת כב' השופט עדיאל בפסק דינו, נטען במכתב כי נקבע שם מפורשות שהמשיבה רשאית להמשיך ולפעול לגביית תמלוגים בגין הצבת מקלטי רדיו וטלויזיה בחדרי אורחים בבתי המלון, מסקנה הפוכה מזו הנטענת על ידי המבקש. למכתב צורף מחירון מעודכן לשנת 2011.

ז. באותו יום השיב המבקש במכתב לב"כ המשיבה, בו קבל על העיכוב הרב שחלף בתגובת המשיבה לפנייתו. המבקש הביע תמיהה על הרישום שעל גבי המחירון העדכני לפיו "השמעה פומבית של מוסיקה בשטחים הציבוריים שבבעלות ו/או בשטח הקיבוץ/בית הארחה/הצימר ומשמים את הקהל המתארח", וטען כי החיוב הוא בגין השמעה בשטחים ציבוריים משותפים ולא בתוך הצימר עצמו, אשר לגביו לא חל החיוב בתשלום. מאחר ולא מושמעת מוסיקה ואף אין טלוויזיה בשטחים ציבוריים המשותפים, אלא רק בתוך הצימרים, ומאחר ואין אזורים משותפים בצימרים של המבקש, הרי אין השמעה פומבית ולכן אין לגבות ממנו תמלוגים.

ח. בתאריך 31.10.11 שלחה המשיבה אל המבקש חשבונית מס בגין תשלום תמלוגים לשנת 2011 בגין השמעת מוסיקה מוקלטת, חדרי הארחה/בית מלון, לפי מחיר של 200 ₪ לחדר, ובסה"כ 400 ₪ בתוספת מע"מ, סך כולל של 464 ₪". המבקש שילם את הסכום הנדרש.

ט. ביום 19.2.12 שלחה המשיבה דרישת תשלום חדשה עבור רישיון השמעה פומבית של מוסיקה מוקלטת לשנת 2012.

3.המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבה לבקשת האישור והמשיבה הגישה בקשה למחיקת תשובת המבקש. יצוין כי תגובת המבקש נפרשה על פני 22 עמודים והוגשה בשיהוי ניכר, זאת שלא בהתאם להוראות ולמועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 16.10.12, ועל כן ראוי היה להורות על מחיקתה. אולם, לאור התוצאה אליה הגעתי אדון בה כאילו לא נמחקה, על אף שחרגה הרבה מן ההוראות שניתנו בהחלטתי.

4. טענות המבקש בתמצית