איזון משאבים בין בני זוג

רקע כללי- עובדות והליכים

5.       בפני תביעה בכותרת "רכושית הצהרתית/נקיטת הליכים לפי סע' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ופירוק שיתוף במקרקעין".

6.      התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום ...1978 ומנישואיהם נולדו ארבעה ילדים, שלושה שהם היום בגירים ואחת קטינה.

7.      ביום 12/08/03 הגיש הנתבע תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: "ביד"ר") ובני הזוג התגרשו זה מזה ביום 20/07/06 , כשנה וחודש לאחר שהתובעת הגישה תביעה זו.

8.      בהחלטתי מיום 15/12/05 דחיתי את בקשת הנתבע להעברת הדיון בתביעות שהגישה התובעת, ובכלל זה- התביעה שבכותרת, לביד"ר (בש"א 56991/05 בתמ"ש 13400/05).

9.      בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת אף תביעה למזונות (תמ"ש 13400/05)  ותביעת משמורת (תמ"ש 13401/05) וניתנו בהן פסקי דין על פי הסכמות הצדדים.

10.  בדיון ביום 26/09/05 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קבלה תוקף של החלטה, לפיה דירת מגוריהם ברחוב ..... בעיר ....והידועה כגוש  ..... חלקה .....(להלן: "הדירה"/"הבית") הרשומה  על שם שניהם בחלקים שווים - תימכר  ותמורתה, לאחר ניכוי החובות הרובצים עליה, תחולק ביניהם שווה בשווה. הדירה נמכרה ביום 05/04/06 תמורת סך של 580,000$. יתרת סכום זה, לאחר ניכוי המשכנתא, מוחזקת בנאמנות בידי עו"ד מור יוסף.

11.  בדיון ביום 11/04/06 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קבלה תוקף של החלטה, לפיה התובעת תמכור את המכונית מסוג מיצובישי שנת 1995 (להלן : "הרכב"  או "המכונית") ותמורתה תחולק ביניהם שווה בשווה. הרכב נמכר ביום 18/04/06 תמורת סך של 21,000 ש"ח.

טענות הצדדים

12.  בכתב התביעה טוענת התובעת כי מכח תחולת חוק יחסי ממון על הצדדים, היא זכאית למחצית משווי הדירה, למחצית משווי הרכב, למחצית תכולת הדירה, ובכלל זה מיטלטלין השייכים לבתם הקטינה, וכן למחצית מן הכספים והזכויות שנצברו על שם הנתבע במהלך הנישואין ועד למועד הגשת התביעה.

13.   הנתבע טוען כי נישואי הצדדים נסתיימו לחלוטין תשע שנים טרם הוגשה התביעה דנן וכי "אין להם קיום אף מצידה של התובעת".

14.  לטענתו,  הצדדים הגיעו להסכמה לפיה כל צד יישאר עם הזכויות הרשומות על שמו.

15.  הנתבע מודה בזכאות התובעת למחצית מתכולת הדירה  למעט המיטלטלין השייכים לקטינה, היות ולדבריו אלה, ככל שקיימים הם, אינם מעניינה של התביעה דנן. כן מודה הנתבע כי התובעת זכאית למחצית משווי הרכב.

16.  הנתבע מכחיש את הטענות המיוחסות לו על ידי התובעת ולפיהן ביצע פעולות שיש בהן כדי לסכל את זכויותיה ברכוש המשותף.

17.  טענתו המרכזית של הנתבע בכתב ההגנה היא כי לצדדים חובות פרטיים, בנוסף לחובותיהם למוסדות הבנקאיים, בגין הלוואות שנטלו בין היתר למימון הוצאותיהם השוטפות ולצורך רכישת הבית ושיפוצו, וכי על התובעת לשאת במחציתם.

18.  החובות הנטענים על ידי הנתבע הם כדלקמן:

א.     חוב לאביו, מר א' כ' (להלן: "האב")  בסך השווה ל-70,000$ בגין הלוואה שנלקחה לצורך רכישת הבית ושיפוצו.

ב.      חוב למר ח'  מ'  (להלן: "מר מ'") בסך של 20,000  ש"ח בגין שיפוץ הבית , מימון נסיעת התובעת לחו"ל והחלפת גיר לרכב. יצוין כי בסע' 18 לתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע  כי נפלה טעות דפוס בכתב התביעה וכי סכום החוב הוא 20,000 $ .

ג.       חוב למר א'  מש'  (להלן: "מר מש'") בסך של  10,000$ בגין הלוואה שנלקחה לצורך  רכישת הבית  ושיפוצו.

ד.      חוב למר ש' ג' (להלן: "מר ג'") בסך של  15,000 ש"ח בתקופת רכישת הבית.

ה.      חוב לאחיו, מר ש' כ'  (להלן: "האח") בסך של 117,717.35$ בגין הלוואה שניתנה לצדדים בפריסה לאורך השנים 1996-2005,  שחלקה נלקח לצורך רכישת הבית ושיפוצו וחלקה שימש לצורך הוצאותיהם השוטפות.