איוון מישין נ' רפי ניר ואח'

החלטה

לעניין בקשה לביטול החלטה מיום 4.8.10:

1.בהחלטתי מיום 4.8.10 הוריתי על מחיקת התביעה ותשלום הוצאות לנתבעים, לאחר שהתובע לא התייצב לדיון הוכחות שהיה אמור להתקיים ביום 30.6.10, ואשר נקבע כשנה לפני כן (להלן: "ההחלטה", ראה גם פרוטוקול והחלטה מיום 30.6.10).

ביום הדיון התייצב ב"כ התובע לבדו, וטען כי התובע לא הגיע מסיבות בריאותיות, אך לא היה בידו להציג מסמך או ראיה שתתמוך בטענותיו.

למרות זאת, ולפנים משורת הדין, ניתנה לתובע ארכה של 10 ימים לצרף ראיה למצבו הבריאותי, אולם התובע לא רק שלא טרח לצרף ראיה כלשהי, הוא אף לא הגיש כל הודעה או בקשה מטעמו בענין זה.

בנסיבות אלו, ורק לאחר שחלף למעלה מחודש ימים, הוריתי על מחיקת התביעה.

2.הבקשה שבפני, בקשת התובע לביטול ההחלטה, הוגשה ביום 3.10.2010 ובחלוף חודשיים מיום מתן ההחלטה, ללא כל הסבר או נימוק לאיחור בהגשתה.

התובע אף לא טרח לפרט בבקשתו ה"דחופה", מדוע לא פעל על פי הוראות בית המשפט, ומדוע צורף רק עתה התיעוד הרפואי בדבר מצבו הבריאותי במועד הדיון.

ויצויין, כי ע"פ המסמכים הרפואיים מצבו של התובע היה ידוע במשך חודשים רבים מראש, אולם הוא לא מצא לנכון לעדכן את בית המשפט, וככל הנראה גם לא את בא כוחו, לגבי המצאותו בחו"ל.

יתירה מכך, המסמכים הרפואיים מלמדים כי ביום הדיון לא היה התובע מאושפז, והאשפוז החל רק ביום 7.7.10 – כשבוע לאחר המועד, ולא ניתן כל הסבר בתצהיר לאי ההתייצבות, במיוחד כך בשעה שהתצהיר – גם בחלוף המועדים כאמור, לא הוגש ע"י התובע עצמו, אלא ע"י גרושתו.

לטעמי, ובודאי נוכח חלוף הזמן מאז הדיון וההחלטה, הבקשה היתה צריכה להיות נתמכת בתצהירו של התובע, ובו היה עליו לבסס את כל הטענות העובדתיות הרלוונטיות, וזאת לא נעשה.

מכאן, שהתובע לא הניח תשתית ראייתית מספקת ולא הראה טעם של ממש מדוע לא התייצב לדיון.

אמנם אין זו השאלה העיקרית הניצבת בפני בית המשפט, אולם אי אפשר להתעלם מהתנהגותו של התובע, העולה כדי חוסר מעש ממשי.

3.ובאשר לסיכויי התביעה - בחנתי את טענות התובע בבקשתו, ולא נחה דעתי כי יוכל להתגבר בנקל על טענות הנתבעים בשאלת החבות בתיק, ולהוכיח את אחריותם של מי מהם, משום שטענות ההגנה הן בעלות משקל וממשיות לא פחות מטענותיו. יתרה מכך, התובע אמנם הציג תיעוד אשר נחתם על ידי מעסיקתו במועד הרלוונטי (אשמורת), דא עקא, שזו איננה נתבעת כלל בתביעה ונטל ההוכחה המוטל עליו הוא כלפי הנתבעים הוא רב.

ראוי להוסיף, כי התביעה לא נדחתה והדבר מאפשר לתובע לשוב ולחדשה אם יסבור כי בשלו התנאים לכך וכי מצבו הרפואי מאפשר ניהול הליכים בבית המשפט.

4.בנסיבות אלה, ולאחר שבחנתי את הבקשה והמסמכים שצורפו כמו גם את תגובות הנתבעים והנימוקים המפורטים בהן, לא מצאתי כי ראוי לבטל את ההחלטה והיא תעמוד על כנה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, טז' כסלו תשע"א, 23 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.