איבגי נ' רוזנטל

פסק דין

1.התובע, שבבעלותו דירת מגורים ברח' הלוי 17א' בחדרה, טוען בתביעה שהגיש כנגד הנתבע אשר התגורר עם בני משפחתו בדירה זו בשכירות, כי בתום תקופת מגוריו בדירה ועל אף שהיה עליו להחזיר אותה כשהיא נקייה ומסודרת, השאיר הוא את הדירה במצב קשה, וכדבריו: "השאיר לי בית לא צבוע, עם לכלוך בל יתואר ואף השאיר חדר צבוע בורוד וכתמים בכל הקירות. השאיר דלת שהיה בה חור והיתה שם בובה קשורה...השאיר את החצר עם בורות ואבנים, למרות שהוא קבל הכל כמו שצריך".

2. בגין כל אלה, ובטענה שהנתבע עזב את הדירה באיחור של שלושה ימים ללא התראה מוקדמת,

לאחר שחיבל במנעול דלת הכניסה והחליפו במנעול אחר בלתי תקין וכשהוא מותיר אחריו שיק

בסך 2,600 ₪ במקום 3,000 ₪ שהיה חייב לו, עותר התובע לחיוב הנתבע בתשלום סך של 7,229

₪, הכולל לטענתו 3,300 ₪ דמי שכירות בגין החודש הראשון עליו הוא ויתר לשוכר שנכנס

לדירה אחרי הנתבע, 400 ₪ שקוזזו על ידי הנתבע בגין בלון גז (על אף שלטענת התובע הוא

השכיר לו את הדירה כשהוא צמודים אליה 2 בלוני גז מלאים), 500 ₪ שהוא שילם לשוכר החדש

בגין תיקונים שבוצעו על ידו וסכום נוסף בגין "הוצאות שהיו לו בדרך".

3. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנתבע ובני משפחתו התגוררו בדירה במשך כ- 9 שנים.

על פי חוזה השכירות שצורף לכתב התביעה, נערך חוזה השכירות האחרון ביניהם ביום

23.7.12 ובמסגרתו סוכם על שנת שכירות כנגד תשלום חודשי בסך של 3,000 ₪ וכן על

"תיקון כל נזק שייגרם למושכר כתוצאה משימושו והחזרת המבנה צבוע ונקי" .

4. לתמיכת טענותיו בדבר הנזקים להם גרמו הנתבע ובני משפחתו בדירה, העיד התובע מטעמו את

מר שלמה מינקביץ', אשר לטענתו נכנס אל הדירה כשוכר מיד לאחר שהנתבע פינה אותה.

בעדותו אמר מר מינקביץ':

"אני יכול לספר שקבלתי בית במצב גועל נפש, הכי רע שאפשר להגיד.

...היו הרבה חורים בקירות שצריך לסגור. צריך לצבוע גם תקרות...

אריה (הנתבע – ר.ס.מ) אמר כשהיינו, שהוא צריך שבוע ימים והוא