אזרזר ניסים נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה

1.בתיק זה , שעניינו תביעת התובע להכיר באוטם שריר הלב בו לקה , כ"פגיעה בעבודה" , מינה ביה"ד, לבקשתם המוסכמת של הצדדים, מומחה רפואי מטעמו, על בסיס תשתית עובדתית אשר אף לגביה הגיעו הצדדים להסכמה והן כמפורט להלן.

(1)התובע הינו יליד 1950. בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, התובע עבד בתור עצמאי באספקת תרופות לקופ"ח.

(2)ביום 4.12.03 נגנבה מרשותו של התובע משאית עם תרופות.

(3)בסוף חודש 1/04 נמסר לתובע כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע הגניבה וכי התובע הוא שיצטרך לשאת בעלות התרופות שנגנבו בסך של כ 230,000 ש"ח.

(4)מאותו הרגע בו נמסר לתובע כי עליו לשאת בנזקים ולאור חוסר יכולתו לעמוד בתשלום , היה התובע שרוי במתח ולחץ נפשי.

(5)אירוע זה הינו אירוע חריג מבחינת התובעת.

(6)ביום 4.2.04 (כ 4 ימים לאחר שנמסר לתובע על חובת תשלום) חש התובע לפתח בכאבים בחזה.

(7)התובע הופנה לבי"ח, שם אובחן אצלו אוטם שריר הלב.

2.בחוות דעתו קבע המומחה, פרופ' קרן, כי התובע היה בעל גורמי סיכון להופעת טרשת כלילית ואוטם חריף של שריר הלב, בשל מינו – גבר, בשל גילו – בן 54 ובהיותו מעשן כבד - עד 40 סיגריות ליום.

עוד עמד המומחה על כך , כי בצנתור שבוצע לתובע עם אשפוזו (בתאריך 9.2.04) אכן היו ממצאים שהעידו על טרשת כלילית מפושטת : היצרות משמעותית בעורק האוטם (היצרות בשיעור של 90% - 75%) והיצרות משמעותית בענף נוסף של העורק היורד הקדמי (היצרות של 30%).

באשר לקשר הסיבתי קבע המומחה: "האוטם החריף של שריר הלב התרחש כ 4 ימים לאחר האירוע החריג בעבודתו של התובע. אמנם היה מדובר במתח מתמשך , אך סביר ביותר כי עוצמתו המקסימאלית של האירוע היתה בשלב בו נודע לתובע כי יהיה עליו לשאת מכיסו בעלות התרופות שנגנבו בסך של כ 230,000 ₪ וזאת בסוף חודש ינואר 2004.

בין האירוע להתרחשות האוטם החריף של שריר הלב כ – 4 ימים לאחר מכן , לא סבל התובע מכאבים תעוקתיים ועפ"י כל הרישומים הרפואיים , התלונות שסימלו את תחילת תהליך האוטם , החלו כ 4 שעות בלבד טרם קבלתו ב 4.2.04. גם תוצאות בדיקות המעבדה מאשרות שהאוטם החריף של שריר הלב התרחש בסמוך לקבלתו לביה"ח, מאחר וערך האנזים CPK , המתחיל לעלות כ 4 שעות לאחר התרחשות של אוטם חריף של שריר הלב, היה תקין בעת הקבלה לביה"ח.

לאור מכלול הנתונים , אני מגיע למסקנה כי האוטם החריף של שריר הלב התרחש ללא קשר סיבתי עם האירוע החריג בעבודתו של התובע".

לסיכום קבע המומחה:

"להערכתי , השפעת האירועים בעבודה על הופעת האוטם החריף של שריר הלב במועד בו הופיע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כולל גורמי הסיכון והטרשת הכלילית אשר קיננו בתובע בטרם לקה באוטם החריף של שריר הלב".

3.למומחה הופנו שאלות הבהרה ובכללן השאלה דלקמן (שהיא בלבד רלבנטית להחלטה זאת):

"המומחה מתבקש להבהרי על סמך מה קבע בחוות הדעת, כי 'אמנם היה מדובר במתח מתמשך , אך סביר ביותר כי עוצמתו המקסימאלית של האירוע היתה בשלב בו נודע לתובע, כי עליו לשאת מכיסו בעלות התרופות" .

תשובת המומחה:

"ביה"ד קבע בהחלטתו, כי 'בסוף חודש 1/04 נמסר לתובע כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע הגניבה וכי התובע הוא שיצטרך לשאת בעלות התרופות שנגנבו בסך של 230,000 ₪". התובע לקה באוטם החריף של שריר הלב כ 4 ימים מאוחר יותר, לאחר שהחל חש כאבים שהופיעו לראשונה בחייו, טרם קבלתו לביה"ח. עפ"י הבנתי, ביה"ד קבע כי יום האירוע החריג בעבודתו של התובע היה "בסוף חודש 1/04 , כאשר נמסר לו כי יהיה עליו לשאת בעלות התרופות שנגנבו. מאחר והאוטם החריף של שריר הלב התרחש רק כ 4 ימים מאוחר יותר, ללא עדות למחושים תעוקתיים במהלכם, ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי לא קיים קשר זמני בין האירוע בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף של שריר הלב. אם טעיתי באופן בו הבנתי ופרשתי את החלטת ביה"ד ויובהר לי ע"י ביה"ד, כי למעשה התכוון לומר בהחלטתו כי התקופה המתייחסת לאירוע החריג כוללת גם את ארבעת הימים שבין קבלת הידיעה ועד שלקה התובע באוטם החריף של שריר הלב, יהיה עלי לשקול מחדש את מסקנותי".