אורי ששון נ' שמעוני פינקלשטיין אפ.סי.בי. ישראל בע"מ ואח' - פסקדין

פסק - דין

1.בפנינו תביעת התובע לתשלום הפרשי שכר, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלומים נלווים אחרים.מנגד הגישו הנתבעים תביעה שכנגד לפיצוי בגין אובדן לקוחות והפסד עמלות אשר גרם התובע לנתבעת.

העובדות הצריכות לעניין:

2.התובע עוסק בתחום הפרסום מזה שנים רבות. ביום 01/01/02 החל התובע עבודתו בנתבעת.

הנתבעת הינה חברת פרסום בה משמש הנתבע 2 כבעל מניות ומנהל כללי.

ביום 29/11/01 נחתם חוזה העסקה ראשון בין הצדדים בו הוגדר תפקיד התובע כמנהל קריאייטיב וקופירייטר בכיר (להלן: "החוזה הראשון").

בנוסף סוכם כי משכורתו החודשית תעמוד על סך של 35,000 ₪, בצירוף הוצאות אחזקת רכב בסך 2,000 ₪ לחודש ותנאים נלווים נוספים. כמו כן נקבעה תקופת הודעה מוקדמת של 6 חודשים.

3.ביום 23/1/03 נחתם בין הצדדים מסמך, אשר כותרתו "הטבה מיוחדת" (ת/19 לתצהיר הנתבעת) בו נקבע כי בנוסף לשכר הרגיל, רשאי התובע לקבל תקציב אשר לא יעלה על 144,000 ₪ עבור פרויקטים מיוחדים במהלך השנים 2003-2005. בנוסף נקבע כי במידה ויסתיימו יחסי עובד מעביד בתקופה זו, ישולם לתובע ההפרש המגיע בגין הפרויקטים.

4.ביום 22/6/03 נחתם חוזה העסקה שני בין הצדדים (להלן: "החוזה השני"), אליו צורף מסמך ה"הטבה המיוחדת" כנספח, במסגרתו הובטח לתובע, בנוסף לנזכר בחוזה הראשון, מענקים הנגזרים מרווחי החברה, בכפוף למדרג הרווחים בחברה. בסמוך לכך נחתם בין הצדדים הסכם תובנה מקצועי בו נוסחו מטרות משותפות בקידום מעמד הנתבעת כמשרד מוביל בתחום הפרסום.

5.ביום 14/4/05 נערכה ישיבה בה נכחו עובדי הנתבעת והעלו טענות שונות אשר ליחסי האנוש של התובע ויחסו לכפופים אליו. על רקע זה ולאור תלונות שהועלו כנגד התובע מצד לקוחות הנתבעת, הודיע הנתבע 2 לתובע, ביום 29/05/05 על סיום עבודתו.

6.לבקשת התובע שלא לעבוד תחת מחליפו לתפקיד, הודיע הנתבע 2 לתובע כי אין צורך בעבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת על כן הסתיימה עבודתו בפועל ביום 29/5/05. ביום 29/11/05 הסתיימו ימי ההודעה המוקדמת. בתקופה זו שילמה הנתבעת את שכרו ללא רכיב אחזקת הרכב.

תמצית טענות התובע:

7.לטענת התובע, הובטח לו על ידי הנתבע 2 טרם חתימת החוזה הראשון, כי יצטרף כשותף לנתבעת. הבטחה זהה ניתנה טרם חתימת החוזה השני. טענה זו מבסס התובע על המענקים אשר נכללו בחוזה השני, פרק הזמן אליו התחייב והכתבה אשר פורסמה בעיתון בה הוצג כשותף.

8.לפיכך, טען התובע כי משהופרה ההבטחה הנטענת על הנתבעת לשלם הפרשי שכר אותם חישב על סמך ההפרש בין השכר ששולם, המגלם שכר מנהל קריאייטיב בלבד, לבין השכר לו זכאי הוא בהתאם להגדרת תפקידו כסמנכ"ל קריאייטיב וקופירייטר בכיר.

9.בשל כך תבע התובע סך של 658,000 ₪ על בסיס 14,000 ₪ שכר חודשי לקופירייטר בכיר × 47 חודשי עבודה.

10.בנוסף, טען התובע כי פיטוריו נעשו שלא בתום לב, שעה שהנתבעת עשתה כל אשר ניתן על מנת להשפילו ולפגוע במעמדו בהעדר קיום שימוע כנדרש על פי ההלכה הפסוקה. לאור זאת תבע התובע סך של 210,216 ₪ בגין רכיב זה (שישה חודשי השתכרות).

11.עוד, טען התובע כי היה על הנתבעת לשלם את רכיב אחזקת הרכב בזמן ההודעה המוקדמת, על כן זכאי הוא לסך של 10,908 ₪.

12.בנוסף טען התובע כי לא ניצל את יתרת הסכומים אשר הוקצו במסגרת ה"הטבה המיוחדת" בסך של 43,105 ₪ ובהתאם להסכמות בין הצדדים זכאי הוא לתשלום בגין רכיב זה.

13.התובע עתר לחיוב הנתבעת בהצגת דו"חות חשבונאיים החל מינואר 2001, על מנת שניתן יהיה לבחון האם הועברו כספים מהנתבעת לחברות אחרות בבעלות הנתבע 2, לצורך הפחתת שיעור התגמולים להם היה זכאי.

14.אשר לתביעה שכנגד, טען התובע כי נוכח סכום התביעה ברי כי נועדה היא להלך אימים ולהפעיל לחץ פסול אשר מטרתו מניעת ניהול ההליך.