ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
30961-03-10
03/10/2014
|
בפני השופט:
גד גדעון
|
- נגד - |
התובעת:
צ.א.צ (קטינה) עו"ד יואל נעים
|
הנתבעים:
1. יונס אל עמור 2. AIG חברה לביטוח בע"מ
עו"ד מיכאל מגידיש
|
פסק דין |
1. זהו פסק דין, בתביעה לתשלום פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, עקב תאונת דרכים.
2. התובעת, קטינה, ילידת 25.12.96, נפגעה ביום 28.8.09, בהיותה בת כ-13 שנים, בתאונת דרכים, כאשר רכב בו נהג הנתבע מס' 1, ואשר בוטח ע"י הנתבעת מס' 2, פגע בה.
התובעת נחבלה בתאונה, בין היתר, בראשה ובגפיה, וע"כ הובהלה לבית החולים, ואושפזה במשך 5 ימים. כארבעה חודשים לאחר התאונה, אושפזה התובעת למשך 3 ימים נוספים, עקב פרכוסים מהם סבלה, כתוצאה מפגיעתה בתאונה.
3. ביהמ"ש מינה מומחים מטעמו, לבחינת נכותה הנטענת של התובעת, בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה וא.א.ג.
המומחה בתחום האורטופדיה, פרופ' קלמן כץ, חיווה דעתו, כי דרגת נכותה של התובעת בתחום זה, עומדת על 20%, בהתאם לס"ק 48(1)(ו) לתוספת, לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), בגין הגבלה בתנועות פרק הירך, וכן מצא, כי רגלה הימנית, קצרה בכחצי סנטימטר לעומת רגלה השמאלית, כתוצאה מהפגיעה בתאונה.
פרופ' מירי נויפלד, המומחית בתחום הנוירולוגיה, חיוותה דעתה, כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10%, לפי סעיף 29(11) לתקנות המל"ל, בגין תסמונת שלאחר זעזוע מוח, וכן נכות בשיעור 10%, לפי סעיף 30(1)(ב) לתקנות, בגין פרכוסים, למשך שנה אחת ממועד חתימת חוות הדעת (1.7.11). המומחית סברה, כי יש לשוב ולבחון את תדירות הפרכוסים, בתום השנה האמורה, ע"מ לשוב ולאמוד את נכותה של התובעת, בגין ליקוי זה.
המומחית בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר שוש ארבל, חיוותה דעתה, כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 20%, לפי סעיף 34(ג) לתקנות המל"ל, בגין תסמונת דחק בתר חבלתית, ובגין הפרעה דכאונית. המומחית המליצה על טיפול פסיכולוגי והתנהגותי לתובעת, בתדירות של טיפול אחד בשבוע, ובעלות של כ-400 ₪ לשעה. יצויין לעניין זה - אבי התובעת העיד בתצהירו, כי התובעת טופלה בעבר טיפול פסיכיאטרי, במשך כשנה, אך הטיפול הופסק, והתובעת אינה רוצה עוד בטיפול.
המומחה בתחום א.א.ג, ד"ר ארי דירוא, חיווה דעתו, כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 15%, לפי סעיפים 72(1) ו-72(4)(ב)(I) לתקנות המל"ל, בגין ליקוי שמיעה באוזן שמאל, ופגיעה קלה באוזן הפנימית, המלווה בהפרעה בשיווי המשקל. המומחה פירט בחוות דעתו, כי התובעת סובלת מטנטון, ואולם, לא קבע, כי נגרמה לה נכות ע"פ סעיף 72(4)(ד) לתקנות המל"ל, ומכאן, ששיעור הנכות לא נקבע בגין טנטון.
4. ב"כ הצדדים, ויתרו על חקירת המומחים מטעם ביהמ"ש.