עפ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
15208-01-13
06/03/2013
|
בפני השופט:
אמנון כהן
|
- נגד - |
התובע:
ויאצסל אולייניק
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד.
בעפ"ת 15208-01-13 הוגש ערעור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט לתעבורה (כב' השופטת מ' קסלסי).
בעפ"ת 23257-01-13 הגישה המשיבה ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט לתעבורה.
בית המשפט לתעבורה הרשיע את המערער על פי הודאתו בעבירות של גרימת נזק, אי שמירת מרחק ונהיגה רשלנית.
הואיל והמערער כפר בעבירה של שכרות, נשמעו ראיות לעניין זה בלבד.
בתום שמיעת הראיות הרשיע בית המשפט קמא את המערער גם בעבירה של נהיגה בשכרות.
בית המשפט קמא פסל את רישיונו של המערער לתקופה של 3 שנים, הטיל עליו 10 חודשי פסילה על תנאי, קנס בסך 2,500 ₪ וכן 6 חודשי מאסר על תנאי.
המערער טען, כי לא היה מקום להרשיעו בעבירת השכרות וכי העונש שהוטל עליו חמור.
מאידך, טענה המשיבה, כי היה מקום להטיל על המערער גם רכיב של מאסר בפועל.
ב"כ המערער טען, כי בית המשפט קמא הסתמך על ההיגיון ועל ניסיון החיים שלו וכי היה מקום לזכות את המערער מחמת הספק.
בנוסף, כך נטען, העד העיקרי נחקר במשטרה אחרי ארבעה חודשים ממועד התאונה.
למעשה, מכוון הערעור על ההרשעה כנגד קביעת עובדות וממצאי מהימנות וכידוע, בית המשפט שלערעור אינו נוטה להתערב בסוגיות אלו.
בית המשפט קמא דחה את טענתו של המערער לפיה שתה משקאות אלכוהוליים לאחר התאונה וקיבל כמהימנה את עדותו של עד אובייקטיבי, עובד האורח, יוסי זריהן, אשר העיד, כי היה בקשר עין עם המערער מרגע התאונה ועד לפינויו באמבולנס.
זריהן העיד, כי הגיע למערער מיד עם התרחשות התאונה. המערער לא היה יכול לזוז ממקומו ולפיכך הוא הושיב את המערער על המדרכה "ושם הוא ישב עד שהגיע אמבולנס הוא כל הזמן היה לידי".
בנוסף, קבע בית המשפט קמא, כי עדותו של המערער אינה אמינה ודי בכך כדי לדחות את הערעור.
לפיכך, בדין קבע בית המשפט קמא, כי הוכח כדבעי שהמערער היה בהשגחה מתמדת מרגע התאונה ועד לנטילת הדם בבית החולים וכי כל משך זמן זה לא שתה המערער אלכוהול וכי תוצאות הבדיקה המדעית שהראו ריכוז אלכוהול הגבוה פי ארבע מהמותר הביאו למסקנה, כי המערער נהג כשהוא שיכור.
אשר לעונש, אין מדובר בעונש חריג המצדיק התערבות ערכאת ערעור.
אוסיף ואומר, כי אילו היה בית המשפט קמא מטיל על המערער עונש חמור יותר, הכולל רכיב מאסר, ספק אם הייתי מתערב בעונש זה ואולם, כידוע, אין זו דרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין בהליך הערעור.
אשר על כן אני דוחה את שני הערעורים.