אויאיישן פארטס אף איקס בע"מ נ' בנק מזרחי-טפחות סניף רמת גן

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת, בנק מזרחי טפחות (להלן: "המבקשת" או "הבנק"), למחיקת סעיפים בתצהירי עדות ראשית של התובעת (להלן:"המשיבה"), ולפסיקת הוצאות לדוגמא.

תמצית טענות המבקשת:

המשיבה הגישה תצהירים נוספים (מטעם אורי ברנר ואלברט כהן), לאחר שביהמ"ש התיר לה זאת, בהחלטה מיום 14.4.11, בתואנה כי בתצהירי הבנק יש טענות ועובדות חדשות, אשר המשיבה מבקשת להפריך בתצהירים נוספים מטעמה.

לטענת המבקשת, עיון בתצהירים הנוספים מגלה, כי אין בתצהירים אלו כל התייחסות לטענות חדשות כנטען, של הבנק, ואין אף ניסיון להפריך איזו מטענות הבנק; לפיכך, המשיבה ביקשה לערוך מקצה שיפורים בטענותיה, באמצעות הגשת תצהירים שלא היתה כל מניעה להגישם במועד.

הבנק מבקש לחייב את המשיבה בהוצאות לדוגמא, עקב חוסר תום הלב של המשיבה והשימוש הפסול שעשתה ברשות שניתנה לה מבית המשפט, לטענתו, באשר לתצהירו של מר אלברט כהן, אשר חרג מהמטרה שלשמה הוגש, כאמור בהחלטת ביהמ"ש מיום 14.4.11, לצורך הפרכת טיעוני הבנק בתצהירי עדות ראשית מטעמו.

עוד נטען, כי בסעיפים 16-20 לתצהירו של מר אורי ברנר, ישנה התייחסות לאירועים מיום 7.7.02, אשר אינם מוזכרים בכתב התביעה.

יתרה מכך, על-פי החלטת ביהמ"ש בבקשה מס' 31, מיום 20.12.11, בנוגע לסעיפים 52 ו-56 לתצהירי עדות ראשית של מר יואל נחום מטעם המשיבה, המתייחסים לנזקים מהאירועים שאירועו ביום 7.7.02, נקבע, כי מדובר בהרחבת חזית, שכן נזקים אלה לא תואמים את "נזקי התובעת" שפורטו בכתב התביעה. באשר לסעיף 52, המשיבה ביקשה למחוק סעיף זה מתצהיר עדות ראשית של מר יואל נחום.

לטענת הבנק, אירועי יום 7.6.02, הטענות והנזקים בגינם, אינם חלק מהתובענה, לפיכך, כל האמור בסעיפים 16-20 לתצהירו של מר אורי ברנר, דינו להימחק.

תמצית טענות המשיבה:

המשיבה טענה, כי הבנק הוא שהרחיב את יריעת המחלוקת בכך שהתייחס בתצהירי עדות ראשית מטעמו, לעסקאות שנעשו עם המצהיר – מר אורי ברנר. בית המשפט איפשר למשיבה להתייחס לטענות הבנק באשר לעסקאות אלה על-ידי הגשת תצהיר העד אורי ברנר (החלטה מיום 14.4.11), ובכך הביע דעתו באשר להרחבת חזית.

לטענת המשיבה, תצהירו של מר אורי ברנר כולל סקירה אינפורמטיבית לגבי מכלול ההתרחשויות שאירעו במסגרת העסקה המשותפת עם התובעת, אשר ציינה מנהלת סניף הבנק בתצהירה שלה.

תמצית הטענות בתשובה לתגובה:

הבנק חזר על הנטען בבקשה והדגיש, כי סעיפים 16-20 לתצהירו של אורי ברנר הם העתק האמור בסעיף 52 לתצהירו של יואל נחום, לגביו כבר נקבע בהחלטת ביהמ"ש מיום 20.12.10, כי מדובר בהרחבת חזית.

עוד נטען, כי סעיף 185 לתצהירה של גב' שטמפפר מטעם המבקשת, אינו הרחבת חזית וכל שנכתב בו התייחס לאירועי יום 4.3.02, ולא היתה בסעיף זה כל התייחסות לאירועי יום 7.6.02. לפיכך, אין בכך כדי להכשיר הרחבת חזית, כדברי המשיבה.

עוד הבנק טען, כי מר אורי ברנר מצהיר בסעיפים 16-20 לתצהירו, על אירועים מפי שמועה, שכן הוא עצמו לא נכח ביום 7.6.02. יתרה מכך, מאחר וטענות אלה לא נטענו בכתב התביעה והועלו לראשונה בתצהירו של מר ברנר ביום 8.5.11, הרי שדינם להיות מסולקים על הסף מחמת התיישנות.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

באשר למחיקת סעיפים 16-20 לתצהירו של מר אורי ברנר:

עיון בסעיפים אלה מעלה, כי אכן מדובר בטענות באשר לאירועי יום 7.6.02 ובקשר לנזקים עקב האירועים שאירעו בסמוך לכך.

ביום 20.12.10 נתתי החלטה בין היתר, באשר לסעיף 52 לתצהיר עדות ראשית של מר יואל נחום, ולפיה מדובר בהרחבת חזית, בהיותו עוסק בנזקים שנגרמו לתובעת אשר לא פורטו בכתב התביעה. לפיכך, נתבקש ב"כ התובע לנסח מחדש וכדין את תצהירו של מר יואל נחום.