פסק דין
בפני תביעה כספית על סך של 36,191 ₪ .
טענות הצדדים
טענות התובע
על פי טענת התובע, בתאריך 23.03.09 אירעה תאונת דרכים בה היה מעורב רכבו, וזאת עת סטה רכב, שזהותו אינה ידועה לתובע, אל עבר נסיעת רכב התובע, דבר שאילץ את האחרון לסטות ימינה, ובכך פגע ברכב של צד שלישי (להלן: "הרכב הנפגע" ו- "התאונה").
הוסיף התובע וטען כי, בעקבות התאונה, הוגשה נגדו תביעה על ידי בעל הרכב הנפגע, כאשר את כתב התביעה העביר לסוכן הביטוח מטעמו, לצורך העברתו לנתבעת, כמתחייב על פי תנאי הפוליסה, על מנת להתגונן בשמו. על אף העברת עותק מכתב התביעה לנתבעת, לא קיבל כל כתב בית דין אחר, למעט האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל.
עוד טען התובע כי, עם קבלת עותק מהאזהרה, ולאחר בירור שביצע באמצעות בא כוחו, נודע לו כי הנתבעת לא הגישה כתב הגנה בשמו, בטענה כי פוליסת הביטוח אינה מכסה אירוע התאונה, ככל ובזמן התאונה היה התובע בשלילת רישיון, למשך שלושה חודשים, החל מיום 31.12.08.
הוסיף התובע כי רק ביום 19.11.09 ידע על השלילה הנ"ל, וזאת עת התלווה לביקור בן דודו במשרד הרישוי, שם נמסר לו כי הינו בשלילה מיום 31.12.08. באותו מעמד הפקיד התובע את הרישיון.
לטענת התובע, ביום התאונה החזיק ברישיון נהיגה בר תוקף, משלא הובא לידיעתו אודות שלילת הרישיון, עובר לאירוע התאונה, כאשר מעולם לא קיבל לידיו כל מסמך ממשרד הרישוי בדבר הפסילה הנטענת, ומשכך אין לראות בו כמי שנהג, ביום התאונה, מבלי להחזיק רישיון נהיגה בר תוקף.
עוד טען התובע כי, משלא הגיש כתב הגנה בתביעה שהוגשה נגדו, ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, שם חויב בתשלום הסך של 34,691 ₪, כאשר אף בקשה לביטול פסק דין שהגיש נדחתה, תוך חיובו בהוצאות משפט, בסך של 1,500 ₪.
לטענת התובע, על הנתבעת, אשר לא הגישה כתב הגנה בשמו, לפצותו במלוא סכום התביעה, בהיותה מבטחת הרכב, בהתאם לפוליסת הביטוח, וכזו עליה היה לספק לו הגנה משפטית.
טענות הנתבעת
מנגד, טענה הנתבעת כי, בזמן התאונה, התובע נהג כשהוא מצוי בשלילת רישיון, והיה מודע לכך, ולפיכך אירוע התאונה אינו בר כיסוי ביטוחי על ידה.
הוסיפה הנתבעת וטענה כי, ביום 16.02.12 שלחה לתובע מכתב עם העתק לסוכן הביטוח, בו הודיעה לו כי הינה כופרת בכיסוי הביטוחי, כאשר לטענתה התובע היה מודע להליכים שמתנהלים נגדו, ואף על פי כן, ישב בחיבוק ידיים.
עוד טענה הנתבעת כי התובע קיבל את ההודעה על שלילת רישיונו, אשר נשלחה לו על ידי משרד הרישוי, למענו המדויק בירושלים, כאשר מעיון באישור המסירה, אין ספק כי התובע קיבל את ההודעה על הפסילה.
הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה.
דיון ומסקנות
אין מחלוקת בין הצדדים, לאירוע התאונה הנטען, כאשר השאלה העומדת בפניי הינה, האם ביום התאונה ידע התובע על שלילת רישיונו, כפי שעולה ממסמך (ת/1), כאשר כתוצאה משלילה זו, אינו זכאי להגנתה של הנתבעת, מפני התביעה שהוגשה נגד התובע בגין התאונה בבית המשפט השלום בנצרת?
לצורך מענה על השאלה הנ"ל, העידו בפניי התובע, חברו אבראהים אחמד אבו דלו (להלן: "אבראהים"), הוריו פתחי ועביר אדקידק (להלן: "פתחי" ו- "עביר") אחיו מוחמד אדקידק (להלן: "מוחמד") ואחותו ג'מילה אקדידק (להלן: "ג'מילה").
כן העידה בפניי גב' רונית צין, ראש ענף רכב ונהיגה במשרד הרישוי (להלן: "רונית") אשר באמצעותה הוגשו מסמכים בדבר שלילת רישיונו של התובע, לרבות מסמך "תדפיס הודעת פסילה – שיטת ניקוד" שנשלח לתובע, וכן מסמך "אישור על מסירת דואר בתוך הארץ".