אדדי נ' חסון ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה על סך 6,690 ₪ בגין נזקים ישירים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגעה המונית שבבעלותו. התובע הציג פירוט מחברת הביטוח על הפסדיו: אקסס וכינון.

2.בעת התאונה נהגה ברכב הגב' ולריה קונדטב (להלן: "הנהגת"). לטענת התביעה, הנהגת נסעה ישר בנתיב ימני, הגיעה לצומת בו הופיע מופע רמזור ירוק והמשיכה בנסיעתה ישר. לפתע הגיח הנתבע ברכבו במהירות ופרץ לנתיבה. הנהגת לא הצליחה לבלום וכלי הרכב התנגשו. המונית נפגעה באופן משמעותי בחזית הימנית-קדמית.

3.הנתבעים טוענים, מנגד, כי הנתבע נכנס לצומת בחסות רמזור ירוק, מתוך כוונה לפנות בו פניית פרסה. בעת שהחל להשלים פנייה זו, הגיחה הנהגת ופגעה ברכבו, בחלקו הימני אחורי.

4.לכתב התביעה צורפו הודעות שמסרו למשטרה הנהגת והנוסעת שישבה לצידה. שתיהן העידו שם, כי האור ברמזור בעת כניסת המונית לצומת היה ירוק. כמו כן, שתיהן העידו כי אדם זר צעק לנתבע כי נכנס לצומת באור אדום. עד זה לא הופיע למסור עדות במשפט.

5.ביום 2.3.14 העידו הנהגים והעדה.

הנהגת העידה כי סמוך לצומת, הבחינה באור ירוק ברמזור המוצב בכוון נסיעתה, והמשיכה בנסיעה רציפה לתוך הצומת. לטענתה, בלמה מיד כאשר הבחינה ברכב הנתבע, אשר חוצה את הצומת. הנהגת העידה כי הכביש בכוון נסיעתה הוא בעל שלושה נתיבים, והיא נסעה בנתיב הימני ביותר. הנהגת העידה עוד כי הנתבע עמד ראשון ברמזור, בכוון נסיעתו, המנוגד לשלה, השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבים. היא העידה כי ראתה זאת, לפני שנכנסה לצומת. לטענתה, ראתה שכל יתר כלי הרכב באותו כוון עומדים "ופתאום הוא התחיל לפנות שמאלה" (עמ' 2 ש' 8-9 לפרוטוקול מיום 2.3.14).

כמו כן, לשיטתה, הספיקה להבחין במראה, כי בנתיב משמאל לה מצוי רכב במרחק של כ- 30 מ'. לכן לא סטתה שמאלה לצורך מניעת הפגיעה.

לטענת הנהגת לאחר ההתנגשות יצאה מהרכב, שאלה את הנוסעת (שהיתה בחודש התשיעי להריונה) למצבה, ואף הספיקה להבחין כי האור ברמזור עדיין ירוק.

בחקירה הנגדית השיבה הנהגת למיקומי כלי הרכב בצומת:

"ש:כמה מטרים הוא היה בתוך הצומת

ת:נסעתי במהירות 55 קמ"ש וראיתי אותו 30 מטרים לפני הרמזור, באותו זמן ראיתי אותו מתחיל לנסוע ותכף התחלתי לבלום, לא יכולתי לבלום מכה אחת בגלל ה- ABS.

ש:כלומר ראית את הרכב מתחיל לבצע כניסה לצומת לפני שנכנסת אליה

ת:נכון...

...

ש:זאת אומרת שהוא כמעט השלים את הפניה שלו שמאלה

ת:נכון. כל המכוניות שהיו אחריו חיכו ולא זזו".

6.עדת התביעה העידה כי הבחינה ברכב הנתבע זמן קצר ביותר לפני הפגיעה, אך לא זכרה מה עשתה הנהגת כשהבחינה בו. לטענתה, ראתה שהאור ברמזור ירוק, לפני הכניסה לצומת, אולם הנתבע הגיע במהירות. העדה לא ידעה להשיב אם רכב הנתבע כבר היה בצומת בעת שהמונית נכנסה לצומת. העדה חזרה פעמיים על כך שפגיעת המונית ברכב הנתבע היתה בחלקו האחורי.

7.הנתבע ציין אף הוא כי נכנס לצומת בנסיעה רציפה בחסות האור הירוק. לטענתו לא עצר כלל לפני הכניסה לצומת, וזאת בניגוד לעדות הנהגת שהעידה כי ראתה אותו עומד. לטענתו, כאשר כמעט השלים את הפנייה שמאלה, חש בחבטה בחלק האחורי של רכבו. הוא העיד שלא ראה את המונית והצומת היתה פנויה בעת שכננס אליה. ברכב הנתבע ישבה אשתו, אולם לפי עדות הנהגת עצמה האשה טענה כי נמנמה ולא ראתה כיצד התרחשה התאונה.

8.ההגנה ביקשה להעיד עד ראייה, אשר לפי טענת הנתבע ראה כי האור ברמזור בכוון נסיעתו היה ירוק בעת שנכנס לצומת, אולם העד לא הופיע למתן עדות, חרף דחיית הדיון לצורך כך.