אג'מי ואח' נ' גור ואח'

פסק דין

לפניי תביעה להשבת כספים אשר העבירו התובעים לנתבעים, לשם השקעה בפרויקט של הקמת מערכת גיוס תרומות לעמותה בשם יד אחווה. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלות שלהלן: מה הסכום שהשקיעו התובעים? באילו תנאים היו אמורים התובעים לקבל את כספם חזרה? והאם התנאים האמורים התקיימו?

העובדות

הנתבעת 2 הינה חברה בבעלותו של הנתבע 1 (להלן "הנתבעת" או "החברה" ו- "הנתבע"). החברה הקימה והפעילה במשך כעשרים שנה מערכת גיוס תרומות לעמותת עזר מציון. לטענת החברה היא גייסה עבור עזר מציון תרומות בהיקף של כמאה מיליון דולר (סעיף 1 (ב) לתצהיר הנתבע). המודל העסקי לפיו פעלה החברה התבסס על הקמת מערך מתרימים, אשר שכנעו תורמים לחתום על הוראות קבע עבור עזר מציון, כאשר החברה קיבלה מעזר מציון נתח מסוים מכל תרומה. מודל עסקי זה מחייב, כמובן, השקעת סכום ראשוני בהקמת מערך לגיוס התרומות. לאחר מכן, ככל שמתרחב מעגל התורמים עולות ההכנסות, עד אשר תוך זמן לא ארוך ההשקעה הראשונית מכוסה כולה, ומתחילים להצטבר רווחים לחברה. בשנת 2007 עלו יחסי החברה ועזר מציון על שרטון, ולכן החלה ההחברה להציע את שירותיה לארגוני צדקה אחרים, עד שלבסוף הושגה הסכמה עם עמותה בשם "יד אחווה", לפיה הנתבעת תקים עבורה מערך גיוס תרומות. דא עקא, שליד אחווה לא היה את ההון ראשוני שנדרש לצורך הקמת מערך המתרימים ותפעולו. על כן, הסכימו הצדדים כי בשלב הראשון יעמידו הנתבעים את כל ההון הראשוני הדרוש לשם התנעת הפרויקט, ויתחילו לגייס תרומות אשר יועברו באמצעות הוראות קבע מחשבון התורמים לחשבון יד אחווה. כמו כן הוסכם, כי בשלב הראשון, עד להגעת הפרויקט לאיזון כלכלי, תחזיר יד אחווה לחברה את כל התרומות שיתקבלו בחשבונה, ואלו ישמשו למימון הוצאות התפעול של מערך המתרימים. בהמשך לכך הוסכם, כי כאשר הפרויקט יתאזן יבואו הצדדים בדברים זה עם זה, ויחליטו איזה חלק מן התרומות שיתקבלו יוחזר על ידי החברה ליד אחווה לצורך מימון פעולות החסד שלשמן היא הוקמה, ואיזה חלק יישאר בידי החברה כשכר טרחה (ראו ההסכמים בין הנתבעת לבין יד אחווה – נספחים יא'- יב' של נ/1). אחר הדברים האלה, באפריל 2007, יצא הפרויקט לדרכו, לאחר שהנתבעים גייסו לשם כך הון ראשוני מכספם האישי וממשקיעים שאינם התובעים. כמובן שמשקיעים אלו, כמו כל משקיע, הזרימו את כספם לפרויקט מתוך תקווה שהוא יוחזר אליהם בצירוף רווחים נאים.

חלפו עברו להם עשרה חודשים מאז הותנע הפרויקט, ובחודש פברואר 2008 החלו גם התובעים להשקיע מכספם בפרויקט. חלק מן הכספים שהעבירו התובעים לחברה מתועד בסדרת "הסכמי השקעה" עליהם חתמו הצדדים (נספחים ב –ג' לתצהיר התובע), וחלק מהכספים הועבר ללא הסכמים כאלו. על כן, יש מחלוקת בין הצדדים בנוגע להיקף הכספים שהועברו, ובכך אעסוק בהמשך. מכל מקום, זו לשון הסכמי ההשקעה :

"לכבוד

______________

מאת: שלמה גור

הנדון: השקעה בפיתוח פרויקט חסד

1. מאחר וחברת גור שלמה חברה לשיווק בע"מ ע"י מנהלה שלמה גור ביצעה את הפרויקט עמ"י משנת 1987 עד אפריל 2007 בהצלחה רבה.

ופרויקט עמ"י פיתח את עזר מציון מחדר וחצי בתוך בית מגורים למערכת ענקית שמונה 44 סניפים + בניינים מחלקות וכו'.

והכל נעשה ע"י בניית תקציב תפעולי לפיתוח המערכת בדרך של בניית מועדון חברים כלל ארצי שחתומים על הקבע לטובת ביצוע ופיתוח חסד.

2. ומאחר וגור שלמה לקח על עצמו פרויקט חדש בשיתוף עם גוף החסד יד אחווה ולצורך כך צריך תקציב לתפעול המערכת בעיקר בשנה הראשונה שהיא היסוד לכל הפרויקט.

3. ומאחר ואנחנו רוצים להשקיע בפרויקט מיוחד זה על מנת שיתפתח ועל מנת שנוכל להרוויח מהשקעה זו. באנו בהסכם זה כדלקמן :

אנחנו משקיעים דולר _____ ובשקלים ________ בפרויקט ובתמורה נקבל:

א. ההשקעה על הכסף שנה ראשונה כולו מושקע בפרויקט.

ב. במהלך השנה השנייה לפי תאריך ההשקעה, נקבל את הקרן שהשקענו כולה.

ג. במהלך 5 שנים הבאות נקבל 20% מסה"כ ההכנסות שיכנסו ביחס לסכום שהשקענו.

__________________ __________________

משקיעגור שלמה