אגבראריה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 20.9.12 (להלן - הוועדה), שקבעה כי סוג הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת הניידות.

2.טענות המערער בתמצית:

א.המערערת סובלת מהשמנה חולנית, סכרת בלתי מאוזנת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה וליקויים נוספים - המצביעים על כך כי היא מוגבלת בניידות.

ב.הוועדה התעלמה מטענות בדבר חולשת שרירים, כעולה גם ממסמכים רפואיים, ולא נתנה משקל לממצאים של נפיחות בשוקיים ובקרסוליים.

ג.הועדה לא ערכה בדיקות באשר למוגבלות המפרקים, לא ביצעה בדיקה יסודית כנדרש, ונמנעה מלבצע את כל הבדיקות הדרושות לצורך הכרעה נכונה.

ד.יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש.

3.עיקר טענות המשיב:

א.הוועדה התייחסה כראוי לכל טענות המערערת.

ב.קביעת הוועדה כי ליקוייה של המערערת אינם נכללים בהסכם הניידות מבוססת על הממצאים שבפניה.

ג.קביעת המוגבלות בניידות מוגבלת לליקויים שבהסכם הניידות והמהווים "רשימה סגורה", שליקויי המערערת אינם מופיעים בה.

ד.לא נפל כל פגם בבדיקה שערכה הוועדה והמפורטת בסעיף ג' לפרוטוקול.

4.אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את הטענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

5.על-פי טופס הבקשה לביצוע בדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות ציין רופא המשפחה כי סוג הליקוי המתאים למצבה של המערערת הוא א-1, שעניינו בשיתוק שרירי השוקיים, או ג-2 שעניינו בקישיון דו-צדדי של מפרקי הירכיים.

6.באשר לשאלת השיתוקים והמיגבלה הנוירולוגית עולה מהפרוטוקול (סעיף ד.1) כי הוועדה ערכה בדיקת כח גס בשרירים, שהעלתה כי הכח הגס בכל שרירי הגפיים התחתונות עומד על 5 (בסולם של 0-5). לסיכום הבדיקה הנוירולוגית ציינה הועדה (סעיף ד.3):

"החזרים גידיים לא הופקו בגפיים התחתונות עקב השמנת יתר (מורביד אוביסטי). צבע סיצאנותי של הפנים, נשימה דיספנאית. סובלת מדום נשימה. אין סימנים של נזק במערכת העצבים המרכזית. נוירופטיה סוכרתית עם ירידה בתחושה בגפיים התחתונות".

7.באשר לשאלת המיגבלה האורתופדית ציינה הועדה בפתח הפרוטוקול (ס' 4):

"השמנת יתר קיצונית. יתר לחץ דם. הגב' שוקלת 160 ק"ג. כאב בפרקים. תנועות בפרקי ירכיים וברכיים חופשית עד כמה שניתן לקבל בגלל עובי השוקיים והירכיים. תנועות קרסוליים שמורות".

8.מממצאי הוועדה כמפורט לעיל עולה כי בהעדר שיתוק ולו בשריר אחד משרירי הגפיים התחתונות, ובהתייחס לקביעה הרפואית בדבר תנועה חופשית של פרקי הירכיים, הברכיים והקרסוליים – הרי שקביעת הוועדה לפיה אין המדובר במיגבלה המתאימה לאיזה מסעיפי הליקוי עליהם הומלץ בטופס הבקשה או לכל מיגבלה אחרת כאמור ברשימת הליקויים שבתוספת להסכם הניידות מבוססת על הממצאים שלפניה.

9.לאור ממצאי הוועדה כמפורט בסעיפים ד.1 ו- ד.3 בפרוטוקול (שצוטטו לעיל) אין לומר כי הוועדה התעלמה מטענותיה של המערערת בדבר חולשת שרירים, שכן הכח הגס בשרירים נבדק על-ידי הוועדה ולא נמצאה חולשה המצדיקה את יישום איזה מסעיפי הליקוי שבתוספת להסכם הניידות.