אגבאריה נ' עיריית חדרה

החלטה

בפניי בקשה לביטול דו"ח חניה מס' 21917679 מיום 6.3.12 (להלן: "הדו"ח") שניתן למבקש בתחום שיפוטה של המשיבה.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי מעולם לא קיבל הדו"ח, מעולם לא קיבל דרישה לכתובתו בשכונת אלביר באום אל פחם ואך ביום 30.12.13 נודע לו לראשונה אודותיו - אמר ולא יסף. על כן מבקש הוא לבטל הדו"ח מחמת התיישנותו.

לטענת המשיבה היא שלחה למבקש הודעת תשלום קנס בגין הדו"ח בדואר רשום במועד הקבוע בחוק (נספח ב' לתגובה) ולכן יש לראות את המבקש כאילו הורשע ונגזר עליו הקנס, מאחר וחלפו המועדים הקצובים בחוק להגשת בקשה להישפט והמבקש לא העלה כל טעם לאיחור בהגשת בקשתו.

המשיבה אף צרפה לתגובתה דרישות תשלום והתראות נוספות שנשלחו לכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הרישוי - במוצמוץ, מעלה עירון - (נספחים ג' ו- ד' לתגובה), כמו גם צו עיקול מיטלטלין, עליו חתם הנאשם ביום 30.12.13 (נספח ו' לתגובה) וטענה כי משכך, יש לדחות את טענת התיישנות העבירה.

כן טוענת המשיבה כי אין בנסיבות המקרה משום נסיבות חריגות המצדיקות קיום דיון במעמד הצדדים ויש לדחות את הבקשה.

לבקשת בית המשפט המציא המבקש צילום תעודת זהות על מנת ללמוד על כתובתו הרשומה במשרד הפנים.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה סבורה אני כי דין הבקשה להידחות, ואנמק.

עיון בבקשה מעלה כי טענתו היחידה של המבקש הינה כי הוא מתגורר באום אל פחם ומעולם לא נמסרה לו דרישה או התראה בגין הדו"ח ומשכך יש לקבוע כי התיישן.

המבקש לא הסביר כיצד "נודע לו ביום 30.12.13 שקיים כנגדו תיק", ועיון בתגובת המשיבה מלמד כי נודע לו על קיום הדו"ח, עת נמסר לידיו צו עיקול מטלטלין בביתו במעלה עירון (ראה נספח ו' לתגובה).

גם צילום תעודת הזהות של המבקש מלמד כי כתובתו הרשומה הינה "מוצמוץ – מעלה עירון" ולא באום אל פחם, כפי שטען.

הדו"ח מושא הבקשה ניתן למבקש ביום 6.3.12 והמועד להישפט בגינו חלף זה מכבר.

סעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי במידה ולא הוגשה בקשה להישפט במועדים הקצובים בחוק יראו את הנאשם כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.

עיון בנספחים ב' ו- ג' לתגובה מעלה כי המשיבה המציאה למבקש דרישת תשלום בגין הדו"ח בדואר רשום שנמסר למבקש ביום 23.9.12.

כך גם עיון בנספח ד' מלמד כי נמסרה למבקש התראה נוספת בדואר רשום ביום 6.9.13.

תקנה 41(ב) לתקנות קובעת: "לא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה שהוצמדה לרכב ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד, תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה".

תקנה 44 א לתקנות קובעת חזקת מסירה וזו לשונה:

"44א.בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".