אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אב יקבל בחזרה כספי מזונות ששילם

אב יקבל בחזרה כספי מזונות ששילם

תאריך פרסום : 06/09/2018 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב- יפו
5403-07-17
07/01/2018
בפני השופטת:
קרן גיל

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד רן רייכמן
הנתבעת:
פלונית
עו"ד צמח גרין
פסק דין
 

 

תביעה להשבת כספים ששולמו משך שנתיים באמצעות תיק הוצאה לפועל עבור מזונות קטין בתקופת שהותו אצל האב.

 

רקע רלוונטי

  1. התובע (להלן 'האב') והנתבעת (להלן 'האם') הם הוריהם של הקטינים XXX יליד 2004 (להלן בשם בדוי 'יהונתן') ו XXX יליד 2008 (להלן בשם בדוי 'דוד'). הצדדים התגרשו ביום XX.XX.2011.

 

  1. הליכי משמורת הקטינים כמו גם הרכוש התנהלו ועודם מתנהלים בבית הדין הרבני. עם גירושי הצדדים היו הקטינים במשמורת האם אך מיום 21.6.2015 מתגורר יהונתן עם האב. ביום 22.5.2016, כשנה לאחר המועד בו עבר יהונתן להתגורר עם האב, ניתנה החלטת בית הדין הרבני שמשמורת הבן יהונתן תהא בידי האב ומשמורת הבן דוד תהא בידי האם. הסדרי השהייה (הן בין הצדדים והקטינים השוהים במשמורת ההורה האחר והן בין הקטינים לבין עצמם) התקיימו תחילה במרכז הקשר אך לטענת הצדדים מאז יולי 2017 אינם מתקיימים כלל.

 

  1. מזונות הקטינים נדונו בבית המשפט לענייני משפחה וביום 15.7.2012 ניתן על ידי כב' השופטת מירה דהן (כתוארה אז) תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן (א) האב ישלם מזונות הקטינים בסך 2,700 ש"ח לחודש (1,350 ש"ח לכל קטין) החל ממועד הגשת התביעה (27.11.2011) ועד הגיע כל אחד מהם לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר; (ב) בתקופת השירות הצבאי ישולם שליש החיוב; (ג) הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואית חריגות שאינן כלולות בביטוח הרפואי המקסימאלי בו תישא האם; (ד) הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות גן, הוצאות לימוד, תשלומי חובה בכפוף להצגת קבלות וכן בחוג אחד לכל קטין עד 100 ש"ח לחודש; (ה) ככל שהאם תשכור דירה למגוריה יישא האב בתשלום 40% מהוצאות השכירות כפוף להצגת הסכם שכירות; (ו) האם תפעל למיצוי זכויותיה כאם חד הורית מכל גוף לרבות משרד השיכון וחלקו של האב יחושב מהעלות לאחר הפחתת כל הנחה שתוענק לאם; (ז) קצבאות המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים תשולמנה לידי האם בנוסף לסכומים להם היא זכאית על פי פסק הדין.

 

  1. ביום 3.7.2017 עתר האב לביטול החיוב במזונות (תלה"מ 5359-07-17) ובתביעה זו להשבת כספים. ביום 5.9.2017 במהלך הדיון הראשון שנקבע לבירור התביעות ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לביטול חיוב האב במזונות יהונתן על פי פסק הדין מיום 15.7.2012 החל ממועד הגשת התביעה, 3.7.2017 ולהשבת סכומים ששולמו על ידי האב עבור מזונות הבן יהונתן מיום 3.7.2017 ואילך ונקבע דיון לשמיעת ראיות הצדדים בתביעה זו.

 

  1. האב עתר להשבת מלוא הסכומים ששילם עבור מזונות הבן יהונתן החל מיום 21.6.2015, המועד בו עבר למשמורתו בפועל ועד למועד הגשת התביעה בסך כולל של 32,400 ש"ח הן מכח הוראות סעיף 16 (ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 והן מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט. האם עתרה לדחיית התביעה משום ויתור על האב, משום שסכום המזונות שנפסק בשעתו עבור שני קטינים אינו משקף את הסכום הנכון עבור קטין אחד, מה גם שזה נקבע על יסוד הצהרת האב להשתכרות בשיעור זעום, וכן משום שהיא נושאת לבדה בכל ההוצאות הרפואיות של יהונתן לרבות בתשלום הוראת הקבע לקופת החולים. כן טענה האם שהאב לא שילם מעולם חלקו בהוצאות הרפואיות, בהוצאות הלימוד או בתשלום מדור.

 

דיון והכרעה

  1. חיוב האב במזונות הבן יהונתן בוטל בהסכמת האם החל מיום 3.7.2017 והיא אף ניאותה להשיב לאב הסכומים ששולמו על ידו עבור מזונותיו בחודשים יולי 2017 ועד ספטמבר 2017. השאלה הנדרשת הכרעה היא האם יש להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי האב עבור מזונות הבן יהונתן טרם ביטול החיוב, החל מ- 7/2015 ועד 6/2017. תקופה זו נחלקת לשתיים, האחת מיום 21.6.2015 אז עבר הבן יהונתן להתגורר אצל האב ועד 22.5.2016 אז נקבעה משמורתו אצל האב (להלן "התקופה הראשונה") והשנייה מיום שנקבעה משמורתו בידי האב ועד לביטול החיוב בתשלום מזונותיו (להלן "התקופה השנייה").

 

לעניין השבת מזונות שנגבו בתקופה הראשונה (7/2015 ועד 5/2016)

  1. דין התביעה ביחס לתקופה זו להידחות. משמורת הקטין נקבעה בידי האב רק ביום 22.5.2016 אף שהקטין התגורר עמו עוד מיום 21.6.2015, ולכאורה רק מהמועד בו נקבעה המשמורת בידי האב פקעה חובתו בתשלום מזונותיו. אף אם היה מוכח שהאם לא נשאה מהלך תקופה זו בכל תשלום שהוא עבור הבן יהונתן (בפועל הוכח שהאם שילמה חלק מהוצאות חינוכו וכן את התשלום לקופת החולים) עדיין לא היה מקום להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי האב משום שכמפורט להלן הוכח שהאב הציג בפני האם מצג בדבר המשך תשלום המזונות כמו גם ויתור ובחלוף שנתיים מנוע הוא מלתבוע השבתם:

 

7.1         מהלך כל התקופה האמורה התדיינו הצדדים בבית הדין הרבני בעניין משמורת הבן אך האב שהיה מיוצג לכל אורך הדרך לא פצה פה ולא עתר לביטול המזונות. האב הוסיף ושילם את דמי המזונות לידי האם מהלך כל התקופה האמורה מרצונו ומיוזמתו מבלי שהביע כל מחאה בעניין.

 

7.2         טענת האב שבמהלך כל התקופה האמורה ניסה להגיע להסכמות עם האם בכלל ההליכים "ובפרט בעניין המזונות שנגבים על ידה ביתר" לא הוכחה אף לא הוצגה ולו ראשית ראייה בעניין זה. לא צורפה כל אסמכתה בכתב לפנייה מסוג זה והאב אישר שכזו אף אין בנמצא (שורות 22-21 בעמוד 6 לפרוטוקול). האב לא הביא כל עד מטעמו להוכחת הטענה שניסה להגיע עם האם להסכמות בעניין תשלום המזונות מהלך כל התקופה ולא נתתי אמון בעדות האב בעניין זה. עדות האב היתה מחושבת ובכל עת שנשאל שאלה שהתשובה אינה נוחה לו היסס הוא ארוכות טרם השיב. האב עצמו אישר בתצהירו "עסקינן באם שמסרבת לכל הידברות, מסרבת להגיע להסכמות מחוץ לכתלי ביהמ"ש", ובנסיבות אלה בעל דין סביר היה פועל להגשת תביעה בעניין זה או לכל הפחות פונה בכתב לצד שכנגד. התנהלות הצדדים בהליכים בערכאה זו ובבית הדין הרבני מלמדת שאיש מהצדדים לא היסס לטעון כל טענה ולהביע התנגדות לכל צעד ושעל של האחר גם במחיר של הסלמת היחסים בין הצדדים, ולא ניתן כל הסבר שהוא מדוע זה לא פנה האב בכתב לאם מהלך כל התקופה, גם לא באמצעות באי כוחו, אף שהיה מיוצג לכל אורך התקופה ובבית הדין הרבני אף ננקטו הליכים מהלך כל אותה תקופה.

 

7.3         גם בסיום התקופה הראשונה ולאחר שמשמורת הבן יהונתן נקבעה בידי האב, הוסיף הוא לשלם את מזונותיו מבלי שהביע כל מחאה בעניין זה ואף שלא ננקטו בתקופה זו כל הליכים שהם לגבייתם.

 

7.4         העובדה שהמזונות שולמו לאורך כל התקופה על ידי האב באמצעות תיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי האם לגביית מזונות הקטינים (מס' XXX בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב) מבלי שהביע כל מחאה בעניין זה ואף שלא ננקטו בתקופה זו כל הליכים שהם לגביית המזונות אף היא מלמדת על ויתור האב. אין מדובר במקרה בו המזונות שולמו באמצעות הוראת קבע שקיומה נשתכח מהאב, אלא באב שמידי חודש בחודשו שילם את המזונות באמצעות שובר לטובת תיק ההוצאה לפועל ולא ניתן לומר שעשה זאת מבלי משים. איש לא מנע מהאב לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את חיובו במזונות אך הוא בחר שלא לעשות כן ואין הוא יכול כיום לטעון ששילם מפאת החשש שיינקטו הליכי הוצאה לפועל.

 

7.5         האב לא ניסה לטעון שהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 25.10.2013 (במסגרת תיק ההוצאה לפועל לגביית המזונות) בדבר הטלת עיקול בסך 97,200 ש"ח להבטחת תשלום מזונות עתידיים עבור שני הקטינים למשך שלוש שנים, היינו עד 10/2017 לא היתה ידועה לו, ואך מתבקש הוא שאם היה עומד על ביטול המזונות בזמן אמת, היה פועל במלוא המרץ לביטול חיובו בתשלום המזונות ובהתאמה לביטול העיקול להבטחת המזונות העתידיים, אך האב כאמור אף לא ראה לנכון לפנות לאם בכתב בעניין זה.

 

7.6         התנהלות האב ששילם את מזונות הבן יהונתן בתקופה זו מבלי להביע כל מחאה שהיא תמוהה עוד יותר על רקע העובדה שמתלושי שכרו, שצורפו על ידו לכתב התביעה ולתצהיר עולה שבחודשים ינואר 2016 ועד ספטמבר 2016 (אז הוגשה הבקשה לי"ס) השתכר סך של 6,442 ש"ח נטו בלבד מתוכו שילם סך 2,700 ש"ח מידי חודש עבור מזונות הקטינים ואך מתבקש הוא שאדם שלא היתה לו כוונה לשלם את המזונות והכנסתו אינה גבוהה, היה עותר בהזדמנות הראשונה לביטולם ולא 'מתנדב' לשלם 42% משכרו עבור מזונות.

 

7.7         רק ביום 7.9.2016 פנה האב בראשונה בבקשה לביטול המזונות וזאת באמצעות הגשת בקשה לי"ס בה נכתב שהתגלע סכסוך בינו ובין האם מסוג "ביטול מזונות + כספית" (י"ס 16381-09-16). בהעדר התייצבות האם לפגישת המהו"ת שנקבעה ליום 1.11.2016 נסגר התיק ביום 3.11.2016 וגם אז לא אצה לאב הדרך להגיש תביעה לביטול המזונות וזו הוגשה רק ביום 3.7.2017, בחלוף שמונה חודשים נוספים.

 

7.8         בסמוך למועד זה, 20.9.2016 פנה האב גם למוסד לביטוח לאומי וביקש לקבל לידיו את קצבת הילדים עבור הבן יהונתן (נספח 4 לתצהיר האם) וזו אכן משולמת לידיו מאז. עד לאותו מועד לא פנה האב בבקשה בעניין הקצבה האמורה.

 

7.9         אין מקום לזקוף לחובת האם חוסר תום לב בגביית המזונות בתקופה זו אותם שילם כאמור האב מיוזמתו, מבלי שננקטו הליכים לגבייתם, ובתקופה האמורה כלל לא היה ברור מה תהא החלטת בית הדין הרבני, האם לקבוע את משמורת הבן יהונתן אצל האב אם לאו. בנוסף האב (כמו האם) לא היסס לטעון כל טענה שהיא במסגרת המאבק שניטש ביניהם בבית הדין הרבני והעובדה שבחר שלא לטעון דבר לגבי מזונות הבן יהונתן מהלך כל תקופה זו אכן מהווה מצג שאין בכוונתו לעשות כן.

 

7.10       האם הסתמכה על המצג שהציג האב בפניה, וחיובה כעת בהשבת סכומים ששולמו בתקופה זו טרם קבע בית הדין הרבני את המשמורת בידי האב יגרור פגיעה ישירה בקטין דוד המצוי במשמורתה.

 

7.11       האב אישר בחקירתו שהאם פנתה אליו במרכז הקשר כשנה טרם הגשת התביעה ואמרה לו שהיא אינה מעוניינת עוד לשלם עבור דמי הביטוח בקופת החולים עבור הקטין יהונתן ובמענה השיב לה שלא ברור לו כיצד היא מעזה לעורר טענה זו כל עוד הוא משלם את מזונות הבן יהונתן. אילו היתה לאב כוונה לקבל חזרה את תשלומי המזונות ששילם בתקופה זו, מצופה היה שיאמר לאם במעמד זה שהוא יחדל לשלם את מזונות הבן יהונתן ואילו היא תחדל לשלם את דמי הביטוח לקופת החולים או שבכוונתו לתבוע השבתם, אך האב לא עשה כן ונתן לאם להבין שהוא משלם את מזונות הבן יהונתן מרצונו הוא.

 

  1. טענת האב לתחולת סעיף 16(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) נדחית משום שבתקופה האמורה המזונות שולמו לידי האם על פי זכות שבדין, היינו פסק הדין למזונות שבוטל רק החל מיום 3.7.2017 ואילך, ובנוסף ההחלטה במסגרתה נקבעה משמורת הבן יהונתן בידי האב ניתנה רק לאחר התקופה האמורה.

 

  1. טענת האב לעניין עשיית עושר ולא במשפט אינה מתקבלת ביחס לתקופה זו לאור יישום השיקולים שהותוו בפסיקה בעניין השבת מזונות: מזונות 'שנאכלו', ההחזר יפגע בקיום הקטין שנותר במשמורת האם, העדר סבירות תביעת ההשבה בנסיבות המקרה ושיקולי צדק.

 

  1. סביר שבנסיבות אחרות היה מקום להורות על השבת דמי המזונות ששולמו גם בתקופה זו טרם נקבעה המשמורת בידי האב, אך בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, לאור המצג שהציג האב משך תקופה ארוכה מאוד, הסתמכות האם על המצג האמור, ויתור האב, העובדה שהמזונות שולמו במסגרת תיק הוצאה לפועל בכל חודש מחדש (ולא בהוראת קבע לחשבון האם שקיומה נשכח על ידי האב), העובדה שאין כל תיעוד לפנייתו לאם מהלך כל התקופה אף שהיה מיוצג וההליכים בבית הדין הרבני הוסיפו להתנהל מהלך כל אותה תקופה (ואף היום), ההלכות לעניין מזונות שנאכלו והעובדה שחיוב כאמור יוביל בהכרח לפגיעה בקטין האחר המצוי במשמורת האם - אין מקום להורות על השבת הסכומים ששולמו טרם קביעת המשמורת בידי האב. הפניית האב לפסק הדין בתמ"ש 33623-02-14 אינה רלוונטית לתקופה הראשונה משום ששם התביעה לקביעת המשמורת כמו גם התביעה לביטול המזונות הוגשו ימים ספורים לאחר שינוי הנסיבות ואילו בעניינו השתהה חודשים ואף שנים טרם הגשת תביעותיו. לפיכך תביעת האב ביחס לתקופה הראשונה נדחית. מנגד האם לא תהא רשאית לדרוש מהאב החזר עבור כל הוצאה שהיא ששולמה על ידה לטובת הבן יהונתן בתקופה זו (וטרם שולמה על ידי האב) אף לא עבור התשלום לקופת החולים. הצדדים שניהם השלימו עם התנהלותם משך למעלה משנתיים ואין מקום לאפשר היום גביית הוצאות ביחס לתקופה זו, לבטח שלא במקום בו נדחתה תביעת האב להשבת המזונות ששולמו על ידו בתקופה זו.

 

לעניין השבת מזונות שנגבו בתקופה השנייה (6/2016 ועד 6/2017)

  1. דין התביעה ביחס לתקופה זו להתקבל. האם שהסכימה לביטול מזונות הבן יהונתן החל ממועד הגשת התביעה לביטול המזונות ואף להשבת הסכומים ששולמו לידה עבור מזונותיו בחודשים 7/2017 ועד ספטמבר 2017 מאשרת הלכה למעשה שחיוב האב במזונות הבן פקע עם קביעת משמורתו בידיו, אך טענה שאין מקום להורות על השבת סכומים ששולמו על ידו לפי בחירתו הוא חרף קביעת המשמורת ובטרם בוטל החיוב בתשלום מזונות.

 

  1. טענות האם שהמזונות עבור הקטין דוד אינם מספקים את צרכיו או ששיעורם זעום אינן רלוונטיות להליך זה ואין מקום לערוך במסגרתו בירור ביחס לשיעור מזונותיו שנקבע בהסכמת הצדדים לה ניתן כאמור תוקף של פסק דין.

 

  1. אמנם האב גילה דעתו לראשונה שהוא מבקש לבטל את המזונות רק בספטמבר 2016, ארבעה חודשים לאחר שבית הדין הרבני קבע משמורת הבן יהונתן בידיו, ואולם אין בפי האם כל נימוק מדוע יחוב האב בתשלום מזונות הקטין החל מהמועד בו נקבעה משמורתו אצלו. לא ניתן לקבל את טענות האם לוויתור שעה שהאב גילה דעתו כבר בספטמבר 2016 שבכוונתו לעתור לא רק לביטול המזונות אלא גם בתביעה כספית. האם אף לא ניסתה לטעון שלא היה ידוע לה שהאב הגיש בקשה לי"ס בה נכתב מפורשות המונח "ביטול מזונות" או שלא קיבלה את הזימון לפגישת המהו"ת שנקבעה ביחידת הסיוע ליום 1.11.2016, אף לא ראתה ליתן כל הסבר מדוע זה לא התייצבה לפגישה האמורה, ועל כן ניתן לייחס לה ידיעה ברורה בדבר כוונת האב לתבוע ביטול המזונות והשבתם וממועד זה ואילך היה עליה לכלכל צעדיה בהתאם ולצפות שדרישה להשבת המזונות ששולמו בתקופה השנייה בוא תבוא.

 

  1. התנהלות האם שגבתה את מזונות הבן יהונתן לאחר שנודע לה שהאב עתר בבקשה לי"ס בעניין "ביטול המזונות" ובידיעה שמעת שנקבעה משמורת הבן יהונתן אצל האב אין עוד עילה לחיובו במזונותיו עולה כדי חוסר תום לב ומצדיקה חיובה בהשבת הסכומים ששולמו לידיה החל מהמועד בו נקבעה משמורת הבן יהונתן בידי האב. על כן תביעת האב ביחס לתקופה השנייה מתקבלת.

 

  1. לעניין טענות הקיזוז שעוררה האם - בכתב ההגנה טענה האם בכלליות שהאב לא נשא במחצית הוצאות רפואיות וחינוכיות ואף לא שילם מדור ויהא עליו לשלם הוצאות אלה משנת 2012 ואילך. האם לא פירטה, כפי הנדרש, את טענת הקיזוז באופן ברור ומפורט, לא פירטה מהם הסכומים אותם היא זכאית לקזז אף לא צירפה ולו אסמכתה אחת. די בכך שלא לאפשר דיון בהן במסגרת תיק זה. בדיון שהתקיים ביום 5.9.2017 הצהירה האם באמצעות בא כוחה "ככל שיש הוצאות חריגות עבור דוד שלא שולמו על פי פסק הדין מיום 15.07.2012 אפנה לחברי בבקשה מסודרת בצירוף אסמכתאות וככל שלא נענה נגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל. אני שומע מבית המשפט שביחס ליהונתן ככל שיש הוצאות חריגות משהו מצוי במשמרת אביו כבר שנתיים נדרש לעתור בבקשה נפרדת על פי סעיף 11ב". והנה בתצהירה שבה האם ותוך הרחבת חזית ביקשה לקזז חיובים שונים משנת 2012 עבור הוצאות בריאות, הוצאות חינוך ומדור על פי חוזה עם הוריה שנחתם על פי טענתה ב-1/2013 אך הוצג לראשונה כנספח לתצהירה. אין מקום לדון בטענות הקיזוז של האם במסגרת תביעה זו, הן לאור הצהרת בא כוחה בדיון ביום 5.9.2017, הן משום שלא הוצגו קבלות המעידות על תשלום בפועל (ביחס להוצאות החינוך הנטענות), הן משום שלא הוצגו אסמכתאות נדרשות לעניין המדור הנטען והן משום שביחס למרבית ההוצאות על האם להגיש תביעה על פי סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) משחלפו למעלה משנתיים והיא לא פעלה לגבייתן. האם רשאית לעתור בבקשה להגדלת קרן החוב במסגרת תיק ההוצאה לפועל או להגיש תביעה להתיר לה לגבות הוצאות אלה ככל שחלפו שנתיים ממועד תשלומן על ידה ואין היא רשאית 'לדלג' על חובתה זו באמצעות טענת קיזוז.

 

  1. לעניין שערוך החיוב – האב תבע את השבת הסכומים בערכי הקרן בלבד ובהתאמה שולמה אגרת התביעה. אילו רצה האב לשערך הסכומים טרם הגשת התביעה היה עליו לתבוע את הסכום המשוערך ולשלם אגרה בהתאם ולא להסתפק בתביעת סכום הקרן בלבד. אכן גם אם פסק דין אינו קובע מפורשות חיוב בהפרשי הצמדה וריבית חיובים אלה חלים, ואולם כלל זה חל ביחס לסכומים שנפסק בפסק הדין ורק מהמועד בו ניתן ולא ניתן להחילו ביחס לסכומים שהתובע לא ראה לשערך עם הגשת התביעה. לפיכך אין הצדקה לשערוך הסכומים אלא מיום פסק הדין ואילך. בענייננו אף לא היה מקום לשערך את הסכומים עד למועד הגשת התביעה משום שהשתהות האב שהיה מיוצג לכל אורך ההליכים ללא כל הסבר לשיהוי ממילא היתה מצדיקה הפחתת שיעור הריבית. יוזכר שמשמורת הקטין יהונתן נקבעה בידי האב עוד ביום 22.5.2016 אך האב לא פנה לאם בעניין זה והבקשה לי"ס בעניין ביטול מזונותיו הוגשה רק ביום 7.9.2016 ללא כל הסבר בדבר השיהוי. יתרה מכך, אף שהתיק לי"ס נסגר ביום 3.11.2016, השתהה האב שמונה חודשים נוספים טרם הגשת התביעה לביטול המזונות.

 

התוצאה

  1. התוצאה היא שתביעת האב להשבת המזונות ששולמו בתקופה הראשונה (7/2015 ועד 5/2016) נדחית והתביעה להשבת המזונות ששולמו בתקופה השנייה (6/2016 ועד 6/2017) בסך 17,550 ש"ח מתקבלת. מהסכום האמור יופחתו הסכומים ששולמו על ידי האם עבור דמי הביטוח בקופת החולים בתקופה השנייה בלבד כנגד אסמכתאות, וכן הסך 250 ש"ח בו חויב האב בדיון מיום 3.1.2018 והיתרה שתיוותר תשוערך החל ממועד הגשת התביעה (3.7.2017) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שנתי של 4% ותשולם בתשלומים חודשיים בסך 675 ש"ח באמצעות קיזוז מהסכום שעל האב לשלם לידי האם עבור מזונות הבן דוד, עד לפירעון מלוא הסכום. האב רשאי לעתור לעדכון שפעול המזונות בתיק ההוצאה לפועל לסך 675 ש"ח (מזונות הבן דוד בהפחתת סכום ההשבה) עד סיום התשלום. משעסקינן בתביעת השבה מובהר שדין חיובי האם בפסק דין זה לצורך גבייתם כדין חיוב כספי ולא כדין מזונות.

 

  1. לעניין הוצאות ההליך – לאור התוצאה, בהתחשב בשיקולים שהותוו בפסיקה בעניין פסיקת שכר טרחה ריאלי וסבירות ההוצאה, בשים למהות ההליך ולאופן בירורו המהיר כמו גם להתנהלות הצדדים – תישא האם בהוצאות האב בסך 2,500 ש"ח וסכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום,  כ' טבת תשע"ח, 07 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ