אברס נ' גולדהמר ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 18.10.09 בצומת הרחובות, העצמאות ופלי"ם בחיפה.

2.לטענת התובע – נהג ברכבו בנתיב השני מימין מבין ארבעה נתיבים וביקש לפנות במעלה רחוב העצמאות לימין, בואך שדרות פלי"ם. רכב הנתבעות, נהוג בידי נתבעת 1, נסע בנתיב מימינו בו אפשרית הפניה לימין בלבד. רכב הנתבעות סטה לנתיב נסיעתו של התובע ופגע בצד הימני קדמי של רכבו. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה והוגשו במהלך הדיון.

3.לטענת הנתבעות – עסקינן בכביש ובו שלושה נתיבים. רכבן נהוג בידי נתבעת 1 נסע בנתיב הימני קיצוני ממנו ניתן להמשיך ישר וכן לפנות ימינה. רכב התובע נסע בנתיב משמאל לרכבן בו מותרת הנסיעה ישירות בלבד. לפתע, סטה רכב התובע לימין ופגע בדופן השמאלית של רכב הנתבעות. סבורות הנתבעות כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של התובע.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ונתבעת 1.

התובע העיד, כי הרמזור בנתיב נסיעתו היה ירוק. לפיכך הפניה מן הנתיב האמצעי בו נסע מותרת הייתה אותה עת גם למבקשים לפנות לימין.

מנגד, העידה נתבעת 1, כי בעת האירוע מותרת הייתה הנסיעה ישר בלבד, בנתיב נסיעתו של התובע. כך או כך, העידה נתבעת 1, כי נסעה כחוק, רכבה עבר את רכב התובע ורק אז פגע רכבו ברכבה.

להמחשה צורפו תמונות נזקי רכב הנתבעות.

5. נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע.

בבעייתיות הכרוכה בצומת האמורה דנתי בתיק אחר בגדרו נבחנה סוגיית התמרורים והרמזורים בצומת. נכון לדידי להפנות לדברים שנכתבו בת"ק (חיפה) 3936/07 גמליאל שמעון נ' בירינבויים עדנה ואח' , פורסם באתר משפטי –

"כעולה מכתבי הטענות ומצרופותיהם, מן הראיות שהונחו בפני, מטיעוני הצדדים ומן המצגת, עסקינן בצומת ובה שלושה נתיבים המובילים מצומת הרחובות - נתנזון ודרך העצמאות, דרך רח' דרך העצמאות, לכיוון צומת הרחובות - דרך העצמאות ושד' פלי"ם. מעל הנתיבים בין צמתי הרחובות דרך העצמאות/נתנזון ודרך העצמאות/ושד' פלי"ם, מוצבים שלושה שלטים/תמרורים המורים לנהגים את כיוון נסיעתם האפשרי. שני השלטים מעל הנתיבים הימני והאמצעי, הינם שלטים מתחלפים, המשנים את כיוון הנסיעה האפשרי למשתמשים בנתיבים מידי מחזור. אפשרות אחת הינה, כי כל הנתיבים יפנו את הנוסעים בהם שמאלה, למעט הנתיב הימני בו תתאפשר גם פניה ימינה וגם שמאלה בו זמנית (מצב א'). האפשרות האחרת היא, כי שני הנתיבים הימניים, דהיינו האמצעי והימני, יכוונו את הנוסעים בהם ימינה בלבד, בעוד הנתיב השמאלי יאפשר פניה שמאלה בלבד (מצב ב'). הנהגים המגיעים מכיוון הקריות נכנסים לדרך העצמאות בצומת עם רח' נתנזון, בעת קיומו של מצב ב' ואילו הנהגים הבאים מן העיר התחתית ודרך העצמאות, מגיעים לצומת בעת קיומו של מצב א'.

אכן לכאורה, מדובר בנסיון לנצל את הצומת באופן מיטבי. אלא שאופן הצבת ותחלופת השלטים הינו בעייתי ביותר. השלטים אינם ממוקמים בצמוד לרמזור ומשכך, בעת עומס תנועה בצמוד לצומת דרך העצמאות ושד' פלי"ם, עלול להיווצר מצב בו נהג הנוסע בנתיב האמצעי שהתקרב לצומת מכיוון הקריות הבחין בשלט המאפשר לו ליסוע ימינה בלבד, אך בטרם הגיע לצומת ופנה ימינה כפי חפצו, התחלפו השלטים ללא ידיעתו וכבמטה קסם נתיב נסיעתו שינה את כיוונו, כך שמותרת לו כעת הפניה שמאלה בלבד."

עסקינן אפוא בצומת בעייתית למדיי בה ניצבים תמרורים מתחלפים המשנים את כיוון הנסיעה האפשרי למשתמשים בנתיבי הנסיעה.

במקרה הנוכחי, לא הובהר דיו מה היה מצב התמרורים המתחלפים בעת נסיעת שני הנהגים בהגיעם לצומת.

התובע הסיק, כי אם נסע בחסות אור רמזור ירוק אזי פנייתו מרחוב העצמאות ימינה לשדרות פלי"ם הייתה מותרת.

נתבעת 1 הסיקה את ההיפך.

יתירה מכך, לא הובהר דיו מדוע בחר התובע לנסוע בנתיב האמצעי, ברצותו לפנות ימינה, ומדוע בחרה נתבעת 1 לנסוע בנתיב הימני ביותר, ברצותה להמשיך ישר כאשר הכביש מתעקל לשמאל.

נראה כי שני הנהגים בחרו לנסוע בנתיב אשר אינו אופטימאלי מבחינתם, לצורך הגעה למחוז חפצם.

6.עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות בתמונות שהוגשו במהלך הדיון, שמעתי את גרסאות שני הנהגים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי.

לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת התובע. אף מיקום הנזקים בשני הרכבים מעלה, כי רכב הנתבעות עבר את רכבו של התובע. משכך, ולאור היכרותו של התובע עם הצומת ועם הסכנה הכרוכה בו, היה עליו להמתין לחלוף רכב הנתבעות, אף אם התמרורים המתחלפים אפשרו את פנייתו לימין ואיני משוכנע כי כך היה הדבר.