אברמזון נ' גבועה

החלטה

1.המבקש עותר לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 27.12.10.

פסק הדין חייב את המבקש בסכום התביעה בסך 78,304 ₪, מכח הסכם שכ"ט בין המבקש למשיב.

ביום 24.11.10 הגיש עו"ד חאלד דגש בקשה להארכת מועד בת 30 ימים להגשת כתב הגנה. ביום 03.12.10 שוחרר עו"ד חאלד מייצוג המבקש בטענה כי לא הצליח ליצור עמו קשר.

בחלוף הארכה אשר ניתנה, ניתן פסק דין כנגד המבקש.

2.לגופו של עניין, התביעה נסמכת על הסכם שכר טרחה מיום 01.07.09. סעיף 22 לכתב התביעה מפרט את "ראשי הנזק" הנתבעים הכוללים גם שכ"ט לא מבוטל בגין עצם הגשת התביעה.

לטענת המבקש לא ידע כי עו"ד חאלד ביקש להשתחרר מייצוגו וניסה לפנות למספר עו"ד עד שפנה לב"כ הנוכחי.

לגופו של עניין טוען המבקש כי לא היה מודע לטיב ההתקשרות וכי מדובר בהסכם אשר נכרת מתוך עושק ואין בסיס לשכ"ט המבוקש ע"י המשיב נוכח היקף עבודתו.

המשיב סבור כי המבקש לא נתן טעם למחדלו להתגונן ואין לו סיכויי הגנה.

3.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש.

הלכה היא כי די למבקש ביטול פסק דין כי יראה סיבה, ולו דחוקה, בגינה לא התגונן ובלבד שיראה הגנה אפשרית מפני התביעה.

תגובת המשיב הוגשה ללא תצהיר ולא מצאתי טעם מעשי בבקשת המשיב לחקור המבקש טרם מתן החלטה בבקשה. די בטענות המבקש כי לא ידע כי ב"כ השתחרר מייצוג כדי לספק הסבר למחדלו להתגונן. טענה זו עולה בקנה אחד עם בקשתו של עו"ד חאלד כי נותק הקשר עם המבקש.

לפיכך, הצביע המבקש על טעם בגינו לא התגונן.

4.באשר לסיכוי ההגנה, אלו נבחנים בשלב זה באופן ליברלי ודי בהגנה אפשרית כנגד התביעה.

לא מצאתי כי ניתן לשלול טענות המבקש המצריכות בירור עובדתי.

יוער כי הסכם שכר הטרחה כולל תניות מורכבות ולא ניתן להבין באופן ברור כיצד סכום התביעה נגזר מהסכם שכר הטרחה. אכן ככלל יקשה על אדם להתכחש לחיובים בהסכם, אולם בין עו"ד ללקוחו יחסי אמון מיוחדים ולא ניתן לשלול טענות המבקש לעושק.

יתרה מכך, לא ניתן לשלול הטענות כנגד הסיכום ביחס לטיפול מול המוסד לביטוח לאומי, חישוב סכום התביעה וזכאות התובע למלוא הסעדים הנתבעים.

5.לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

כתב הגנה יוגש תוך 20 ימים.

לאור מחדלו של המבקש לדאוג כי יוגש כתב הגנה מטעמו במועד, יישא בהוצאות המשיב סך 750 ₪.