אברהם נ' מוסך רפי קדימה ואח'

החלטה

התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה.

כבר עתה אציין ש"נתבע" 1 אינו אישיות משפטית.

בבסיס התביעה – החלקת התובעת על מדרכה עקב שמן שדלף ממוסך הנתבע. בתצהירה שהוגש לקראת ישיבת ההוכחות, התמקדה בשמן שדלף מחבית אותה הניח הנתבע בחצר המוסך.

פסק הדין

1. ביום 4.7.12 התקיים קדם משפט בנוכחות הנתבע וב"כ דאז, עו"ד צחי פרום. הנתבע חלק על הטענה לפיה מקור הדליפה במוסך מעבר לכך שחלק על עצם התאונה ועל הנזק.

2. לאור עמדתו נקבע התיק לשמיעת הוכחות ב – 9.7.13 בשעה 10.00. כמו כן נקבעו סדרי הבאת ראיות. הנתבע נדרש להגיש את ראיותיו בתוך 90 יום מקבלת ראיות התובעת. התובעת הגישה את ראיותיה ועל כך אין חולק.

3. התובעת הגישה את ראיותיה ב – 25.6.12.

4. הנתבע לא הגיש ראיות מטעמו, אם כי בא כוחו פנה לב"כ התובעת, ביקש להאריך את המועד להגשת ראיותיו עד 19.3.13 ונענה בחיוב.

5. על אף זאת לא הגיש הנתבע ראיותיו.

6. ב – 7.3.13 ביקש עו"ד פרום להתפטר מייצוג הנתבע, עקב חוסר שיתוף פעולה מצדו, לאחר פניות קודמות אליו, בין ישירות ובין באמצעות בנו [בקשה מס. 6]. בהחלטה מיום 7.3.13 נדרש עו"ד פרום להגיש אישור על מסירת מכתבו על התפטרות מייצוג – לנתבע. ב – 21.3.13 הגיש עו"ד פרום אישור מסירה מאת רשות הדואר. האישור מלמד על מסירת המכתב לנתבע ב – 19.3.13. לאור האישור, נעתרתי לבקשתו של עו"ד פרום ושחררתי אותו מייצוג הנתבע.

7. גם לאחר מכן לא הגיש הנתבע את ראיותיו.

8. הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות ב – 9.7.13.

לכן ובמעמד זה, ניתן נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות.

בקשה לביטול פסק הדין

9. ב – 15.8.13 הגיש הנתבע בקשתו שלפניי לביטול פסק הדין.

10. לטענתו לא היה מודע למועד ההוכחות ומצבו הבריאותי והנפשי הביא לנתק בינו לבין עורך דינו, עד כדי התפטרות עורך הדין מייצוגו. הוא סבר שיקבל זימון לדיון ו"יהיה מכותב לכל ההליכים בתיק לרבות למועד ההוכחות". הוא מודה שנכח בקדם משפט בו נקבע התיק להוכחות אך לטענתו לא רשם את המועד משום שהיה לו ברור שטרם ישיבת ההוכחות יתקיימו הליכים נוספים וכן תתקיים פגישת הכנה בינו לבין עורך דינו לקראת "דיון ההוכחות". לטענתו התקיים בינו לבין התובעת "משא ומתן אינטנסיבי" ועורך דין פרום לא עדכן אותו על מצב ההליך, על התקדמות המו"מ ועל מועד הדיון הקבוע להוכחות.

11. בנוסף הוא שב על הכחשת התאונה, אחריותו והנזק לתובעת.

12. התובעת התנגדה לבקשתו.

13. הנתבע נחקר על תצהירו התומך בבקשת הביטול.