אברהם נ' אליאס ואח'

החלטה

1. החלטתי מיום 8.5.11 ניתנה על פי מה שהגיש ב"כ המבקש.

2.בקשה לביטול החלטתי מיום 8.5.11 נדחתה ביום 15.5.11. אין מקום לשוב ולדון בכך. אין מדובר בדו שיח בין ב"כ המבקש לבית המשפט. על המבקש לקיים את החלטות בית המשפט ולהגיש את כל טיעוניו במרוכז, ולא לטעון מחדש לאחר כל החלטה.

3.אני דוחה את הטענה כאילו משום שנרשם בתיק ההוצל"פ שהאזהרה נמסרה, לא היה על המבקש לכבד את החלטת בית המשפט המפורשת להגיש את אישור המסירה, וכאילו משום כך לא היה עליו להסביר מדוע לא הגיש במועד את אישור המסירה שהיה בידיו.

4.גם אם כתב התביעה הוגש מטעם הקטינה והוריה, עולה מפסק הדין שיש להפקיד את מלוא פסק הדין בחשבון עבור הקטינה. מכאן, שפסק הדין זיכה רק את הקטינה בפיצוי, ולא אף אחד אחר. לפיכך, מעמדו של המבקש בענין זה הוא מעמד של אפוטרופוס, ואין הוא זכאי לכל סכום שהוא באופן אישי. לפיכך, אין שום מקום לקבוע שהמבקש זכאי לפי פסק הדין.

5.אני דוחה את הטענה שמאחר שהפיצוי נקבע בשל מעשים שעשה החייב בקטינה, יש למבקש זכות כלשהיא בכספים.

6.אני דוחה את הבקשה. לאור הצורך לשוב ולדון בענין זה, אני מחייב את המבקש לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 500 ₪.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: