אברהם ואח' נ' בהט ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד, בגין נזקים אשר אירעו לרכבי הצדדים כפועל יוצא מתאונה מיום 13/5/09.

לשם הנוחיות , יכונו להלן, התובע שהוא גם הנתבע שכנגד – "התובע" והנתבעת, שהיא גם התובעת כנגד-"הנתבעת".

1. לטענת התובע, עת נסע ברחוב בראשי בגבעתיים בנתיב הימני ביותר, פגע ברכבו רכבה של הנתבעת אשר יצא מחניה , תוך סטיה לכיוון נתיב הנסיעה שלו. לטענת התובע, האחריות לתאונה , מוטלת לפתחה של הנתבעת אשר סטתה באופן בלתי זהיר לנתיב הנסיעה שלו ומשכך, יש להשית עליה את מלוא נזקיו בסך העומד על 3,870 ₪.

2. לטענת הנתבעת , עמד רכבה בחניה בעצירה מוחלטת וללא כל תנועה , התובע אשר פנה לכיוון רחוב ריינס, ביצע את הפניה באופן לא זהיר ומשכך, שפשף את הפינה השמאלית הקדמית של רכבה. לטענת הנתבעת , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש להשית עליו את מלוא נזקיה בסך של 1,850 ₪.

הדיון:

3.במסגרת הדיון בפני העידו התובע והנתבעת – איש איש לגירסתו. כן, העידו מטעם הנתבעת – הגב' עינת רפאלי אשר היתה הנוסעת במונית התובע במועד התאונה והגב' לילי שייר – חברתה של הנתבעת, אשר הנתבעת הגיעה לאסוף אותה והיתה במועד התאונה ברכבה.

לאחר ששמעתי ועיינתי בעדויות והראיות בתיק אל מול נטלי ההוכחה, הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל וזאת, מנימוקים כפי שיפורטו להלן.

4.בתיק זה , בו מדובר בגירסא כנגד גירסא, כאשר כל אחת מן הגירסאות תומכת בתביעה. משכך, על כל אחד מן הצדדים מוטל הנטל להוכיח את גירסתו וכפועל יוצא מכך את תביעתו – בבחינת ה"מוציא מחברו עליו הראיה" .

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

כיוון שמדובר כאמור בתביעה ובתביעה שכנגד, הרי שאם אחת מן הגירסאות הוכחה בהתאם למאזן ההסתברויות כאמור, שומה על בית המשפט לקבל תביעה זו ולדחות התביעה השניה ובאם כפות המאזניים יישארו מאוניות, כי אז יש לדחות את שתי התביעות.

5.לאור הראיות אשר הוצגו בפני , הנני קובעת כי גירסתה של הנתבעת הוכחה על פי מאזן ההסתברויות ומשכך, דין תביעתה להתקבל ודין תביעתו של התובע להדחות.

כך, אל מול גירסתו היחידה של התובע, העידו בפני הנתבעת וכן, שתי עדות- כולן, תמכו באופן ברור , חד משמעי וקוהרנטי בטענת הנתבעת ובהתאם לה, בזמן התאונה עמד רכבה של הנתבעת ללא תנועה. אציין כי, אחת מן העדות- הגב' עינת רפאלי , הינה עדה אוביקטיבית שאין לה היכרות עם מי מן הצדדים והיא נקלעה למקום האירוע הואיל ונסעה באותו זמן במוניתו של התובע. משכך, יש לייחס לעדות זו, אשר הינה נטולת אינטרסים, משקל נכבד באופן המטה את מאזן ההסתברות לטובתה של הנתבעת.

במאמר מוסגר אציין כי בסיום הדיון ולאחר שנשמעה עדות עדה זו, ניסה התובע לטעון כי לעדה ולנתבעת , היכרות אישית – הנני דוחה טענה זו- הדיון בתיק נקבע תחילה ליום 25/4/10 ונדחה ממועד זה במיוחד על מנת להביא את עדותה של העדה הזו, אשר בית המשפט הגדירה – ללא כל התנגדות מצד התובע – כעדה "חיצונית". משכך, ככל הנראה טענתו זו של התובע, אשר הועלתה לראשונה לאחר שעדותה של העדה נשמעה , נובעת כל כולה מכך, שעדותה לא תמכה בטענותיו.

6.אשר על כן , הנני קובעת כי גרסתה של הנתבעת הוכחה ומשכך, התביעה נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת. לאור קביעתי עלי לבחון את נזקי הנתבעת כמפורט בכתב התביעה שכנגד. הנתבעת מעמידה את הנזקים לרכבה על סך של 1,850 ₪ וזאת, בהתבסס על הצעת מחיר לתיקון הנזק וכן, על העובדה ולפיה, לטענתה, מכרה את הרכב תוך שהיא מורידה מתמורתו סך 2,000 ₪ בהתאם להצעת המחיר כאמור.הואיל ובהתאם לדין, לבית משפט זה הסמכות להגמיש את דיני הראיות, הנני קובעת כי במקרה זה, לאור סכום התיקונים, אשר באופן יחסי אינו גבוה ,לא היתה הצדקה להגדיל את הנזק באמצעות תשלום בגין חוות דעת שמאית וניתן להסתפק ,לשם הוכחת הנזק, בהצעת המחיר. משכך, הנני קובעת כי, הנתבעת הוכיחה את הנזקים לרכבה בסך של 1,850 ₪ .

7.סוף דבר – התביעה נדחית , התביעה שכנגד מתקבלת. התובע ישלם לנתבעת סך של 1,850 ₪ . כן, ישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ ובנוסף, ישיב לתובעת סך 500 ₪ אשר בו נשאה כשכר עדים. כלל התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

8.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

9. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ב חשון תשע"א, 30 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.